ילדים המתגוררים בבתי דירות נחשפים לעשן טבק פי 45% בהשוואה לילדים החיים בבתים פרטיים. כך קובע מחקר אמריקני. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ומאוניברסיטת רוצ'סטר מדווחים כי הסיבה לחשיפה היא שהעשן מחלחל דרך הקירות ודרך מערכות האוורור המשותפות.
הם בדקו את רמות הקוטינין בדגימות דם שנלקחו מ-5,000 ילדים לאורך ארצות הברית. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, הביאו לקריאות רבות לאסור את העישון בבנייני מגורים.
החוקרים הגבילו את המדגם במחקר זה לילדים שהתגוררו בבתים בהם אף אחד מבני המשפחה לא עישן. הם בדקו את רמות הקוטינין, כאמור, שהוא תוצר של ניקוטין וסמן רגיש ביותר לטבק - בדם של הילדים. הם גילו כי 73% מבין 5,000 הילדים שהשתתפו במחקר נחשפו לעישון פסיבי.
בסה"כ, החוקרים גילו כי ל-84.5% מהילדים שחיו בבנייני מגורים היו רמות קוטינין שהצביעו על חשיפה לעישון טבק, בהשוואה ל-79.6% אצל ילדים שהתגוררו בבתים צמודי קרקע אך המחוברים לבתים אחרים ול-70.3% אצל ילדים שחיו בבתים פרטיים.
עורכי המחקר הדגישו כי במקרים בהם השכנים מעשנים, הרי שגם אנחנו נחשפים לעשן אם אנו מתגוררים בדירה הסמוכה להם. בבנייני מגורים מדובר בהשפעה עצומה, משום שהעשן מזהם את הבניין כולו. המחקר הנוכחי, לדבריהם, הוא החוליה האחרונה בשרשרת של ראיות והוא מוכיח את הצורך העצום בבניינים בהם העישון אסור. בעתיד, הם מקווים, אנשים יזדעזעו לגלות כי בעבר הותר לעשן בבנייני מגורים בהם ילדים חיו, אכלו, ישנו ונשמו.
מחקר קודם הראה כי עישון פסיבי הוא גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה, גם ברמות נמוכות של חשיפה.
