"עשרות אלפי זוגות צעירים ישלמו במשך 20 שנה את מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל", כך אמר (יום ב', 20.12.10) פרופ'
ירון זליכה, ראש תוכנית ה-MBA בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי באוצר, בישיבת ההנהלה של איגוד לשכות המסחר בת"א.
לדברי זליכה, "אף ממשלה, כולל אלו בהן כיהנתי כחשב כללי, לא בחנו את השלכות רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל ולא חיפשו אלטרנטיבות אחרות לעידוד הייצוא הישראלי". לדבריו, התנהלות זו הביאה למצב בו למעט בנק ישראל, אין בארץ אף גוף שמבצע רכישות בכ-150 מיליארד שקלים ללא כל בקרה וללא כל בחינת כדאיות ואלטרנטיבות.
"השימוש במונח 'רזרבות מט"ח' מטעה היות שלא מדובר ברזרבות אלא בהלוואות לטווח קצר אותן לוקח בנק ישראל", אמר זליכה. לדבריו, הלוואות אלה מונעות מבנק ישראל להעלות את הריבית לרמתה המתבקשת, בשל ניגוד האינטרסים המובנה בפעילות הבנק וכתוצאה מכך הבנק לא מצליח להילחם בבועת הנדל"ן.
בדיון אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "בשנים האחרונות מתייצבת מדינת ישראל בבעיה מיוחדת במינה. הכלכלה התחזקה והשקל התחזק, כתוצאה מכך נוצרו קשיים ליצואנים. המדיניות שהנהיג בנק ישראל לרכישת מטבע זר, על-מנת להשפיע על שער החליפין, לא שקלה מספיק את התועלות שיש למשק ולחברה בישראל כתוצאה מהוזלת העלויות של רכישת מטבע זר".
"החלשות הדולר - לא קללה מוניטרית" לדברי לין, "בנק ישראל מתמודד בדרך של רכישות מסיביות של דולרים והבנק הפסיד מכך כסף רב לאחרונה ולכן האיגוד החליט לקחת חלק במחקרו של פרופ' זליכה על-מנת ליצור חשיבה חדשנית לאופן בו המדינה תתמודד עם עידוד הייצוא באופן שלא יפגע בה".
לדבריו, התחזקות השקל, שצדו ההפוך הוא היחלשות הדולר, איננה קללה מוניטרית או פיננסית שנחתה לפתע על כלכלת ישראל. "התחזקות השקל אינה תופעה חדשה. אנו חיים עימה כבר קרוב לשלוש שנים. הדולר נחלש כתוצאה מחוזקו של המטבע הישראלי, הנובע, בין השאר, מחוזקה המוכח של הכלכלה הישראלית והיחלשות הדולר בעולם בכללו. במידה רבה, אנו שוכחים לראות את התמונה בשלמותה. הייבוא גם מוזל לאור התחזקות השקל".
לין הדגיש כי אסור לראות רק צד אחד של התמונה אלא גם את הצדדים החיוביים: מטבע זר זול חוסך עלויות רבות למגזר העסקי, גם במחירי חומרי הגלם, במחירי מוצרי הביניים וגם בתשומות נוספות לתעשיה ולמסחר. "הוזלת מטבע זר גם מוזילה רוחבית את רמת המחירים בישראל לצרכן ועלייה בכוח הקנייה של הציבור. התחזקות השקל גם מהווה העלאה ריאלית בשכרם של העובדים מבלי שהיא תיצור לחצים אינפלציוניים".
"מדיניות בנק ישראל מונעת ממנו להילחם במחירי הדיור באופן רציני" פרופ' ירון זליכה פתח את סקירת מחקרו בהשפעות השליליות הכלליות שיש למדיניות הקיימת של בנק ישראל: "במשך עשרות שנים מתבססת המדיניות לעידוד הייצוא בישראל בהשפעות מלאכותיות על שער החליפין, המיועדות לשחוק את שער החליפין של השקל ולפחת אותו מול סל מטבעות הסחר של ישראל בכלל ואל מול הדולר האמריקני בפרט. גם חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, פול קרוגמן, הזהיר מפני מדיניות זו שנזקיה עולים על תועלותיה".
לדברי זליכה המדיניות הקיימת בה נוקט בנק ישראל נכשלה מאחר ששער הדולר נותר זהה לשער שהיה לפני שנתיים. לדבריו, למדיניות רכישת המט"ח של הבנק השפעות שליליות רבות, כשהעיקריות שבהן הן השפעה שלילית על הצריכה הפרטית, המהווה 51% מהתוצר והיא ממנועי הכלכלה הגדולים ויצרן מקומות העבודה הגדול ביותר בישראל. כמו-כן, מציין זליכה כי המדיניות מביאה לפגיעה במאבק באינפלציה (לרבות בשוקי ההון והנדל"ן) כיוון שבנק ישראל עסוק בלשמור על מאזנו העצמי על-ידי לקיחת הלוואות קצרות מועד לרכישת המטבע הזר הוא מצמצם את פעילותו במאבק בבועות המאיימות להיווצר בשווקי ההון והנדל"ן.
"עלות שוטפת כבדה של ניהול רזרבות מט"ח מיותרות - המשמעות היא כי מחירה הגבוה של התערבות בנק ישראל ברכישת מטבע זר אל מול הונו העצמי השלילי של הבנק, חייבו את בנק ישראל ליטול הלוואות בהיקף של כ-150 מיליארד שקל לטובת רכישת דולרים ומימון הריבית על ההלוואות ואחרות", אמר זליכה, שהסביר כי כיוון שהריבית על הפיקדונות נמוכה יותר מהריבית על החוב שגייס הבנק, פער הריביות יכול להגיע לאורך השנים אף ל-3 אחוזים שמשמעותם כ-4 מיליארד דולר של ריבית עודפת שהבנק ייאלץ לממן- סכום שווה ערך להכנסות המדינה מ-1.5% מס ערך מוסף.
"הציבור והזוגות הצעירים ישלמו את הפסדי הבנק במשך 20 שנה" "במקום שבנק ישראל יעלה את הריבית בצורה משמעותית, לרמות המתבקשות, ובכך יעצור את עליית מחירי הנדל"ן, הוא נמנע מלעשות זאת על-מנת שלא לפגוע בריביות אותן הוא נוטל עבור רכישת מט"ח. לדברי זליכה, הציבור יממן את ההפסד הזה ב-20 השנים הקרובות ובראש ובראשונה הדבר יפגע בזוגות הצעירים, הנדרשים לממן משכנתאות כבדות כתוצאה מעליית מחירי הנדל"ן.
"בפעילותו זו בנק ישראל גורם להטיה מלאכותית ומקטין את חלקם של ענפי המסחר והשירותים הנהנים משער דולר נמוך, על חשבון המגזר התעשייתי המייצא הזקוק לשער דולר גבוה.לדבריו מצב זה מביא לפגיעה בקצב יצירת מקומות העבודה במשק ולהגדלת אי השוויון בחברה", סיכם זליכה.
