אלוף (מיל') אברהם (אברשה) טמיר הלך לעולמו

אלוף במילואים אברהם (אברשה) טמיר הלך היום לעולמו. בן 86 היה במותו. הוא יובא למנוחות בטקס צבאי מלא מחר ב-13:00 בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בת"א. ארונו יינשא על-ידי שישה קצינים בדרגת אלוף. הוא הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים. טמיר היה ראש אגף התכנון הראשון וממקימי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. ראש המטה הכללי, רב-אלוף גבי אשכנזי, פורום המטה הכללי של צה"ל, מפקדי צה"ל וחייליו בסדיר ובמילואים מצדיעים לזכרו ומשתתפים בצער המשפחה. האלוף אברהם טמיר נולד בארץ ישראל ב-1922. בנעוריו הצטרף לארגון "ההגנה" והוכשר כמפקד מחלקה. בשנת 1944 התגייס לצבא הבריטי ובמסגרתו לחם בחזית איטליה. שנתיים מאוחר יותר צורף למנגנון הקבע של "ההגנה" והשתתף במפעל "הבריחה" להצלת שארית הפליטה ובפעילות הרכש באירופה. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בגדוד "מכמש" של חטיבת "עציוני", לחם בחזית דרום ירושלים ונפצע בפעולה נגד בית צפאפה. הומלץ על-ידי פיקוד המחוז לאות הצטיינות. במרץ 1948 נשלח עם יחידתו לתגבר את גוש עציון הנצור בשיירת "נבי דניאל" ושימש כמפקד הגוש בעת נפילתו (לאחר שמפקד הגוש נהרג). במערכה על גוש עציון במאי 1948 נפצע קשה ונפל בשבי הירדני, ממנו חזר שנה מאוחר יותר. בשנת 1950 מונה לקצין המבצעים של פיקוד המרכז, תפקיד בו החזיק כשנתיים, עד שהיה למפקד גדוד בחיל הרגלים. בשנת 1954 היה חבר בצוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) ושימש בו כמדריך. בשנת 1956 שימש כקצין האג"ם של פיקוד המרכז. שנתיים מאוחר יותר נתמנה לראש מחלקת המבצעים במטה הכללי ולמפקד חטיבת חי"ר במילואים 99 (במלחמת העצמאות חטיבת "הנגב"). בשנת 1960 הקים את מחלקת תורת לחימה (תו"ל) במטה הכללי ועמד בראשה. בשנת 1962 התמנה למפקד בית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם). בשנת 1965 עמד בראש המחלקה לתפקידי מטה באג"ם. בשנת 1966 התמנה לראש מחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) במטה הכללי. בשנת 1968 התמנה לעוזר ראש אגף האפסנאות (אג"א). בשנת 1970 התמנה לעוזר ראש אג"ם לתכנון. במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 שימש כסגן בנושאים מבצעיים באוגדת שרון. בשנת 1973, זמן קצר לאחר תום מלחמת יום הכיפורים, הועלה לדרגת אלוף והקים את אגף התכנון (אג"ת). במסגרת תפקידו עמד בראש המשלחת הצבאית במשא ומתן להסדרי הביניים עם מצרים ובהמשך חבר במשלחות לשיחות השלום באיסמעיליה (1977) ובקמפ דיוויד (1978). בשנת 1979 הקים את היחידה לביטחון לאומי (יל"ל) במשרד הביטחון ועמד בראשה. בשנת 1984 פרש משירות פעיל בצה"ל. זמן קצר אחר-כך מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה וליועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי עד 1986. בשנים 1988-1986 היה למנכ"ל משרד החוץ והיה מעורב בשיחות עם המצרים על השבת טאבה.