רשות המיסים פרסמה היום (ג', 21.12.10) קובץ נוסף של החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח בהעברת כספים. מדובר בהעברות כספים במעברי הגבול השונים (נתב"ג והמעברים היבשתיים), אשר נעשו בניגוד לתקנות איסור
הלבנת הון. הפרסום מכיל 37 החלטות שהתקבלו בשנת 2009 (19 במחצית הראשונה ו-18 במחצית השנייה), שבגינן עומד העיצום הכולל על 1,429,500 שקל. סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל עומד על 500,000 שקל.
בין ההחלטות הבולטות:
- משיתוף פעולה עם רשויות המכס בארה"ב התברר, כי אין התאמה בין הכספים עליהם מדווח הנוסע ביציאתו מארה"ב לבין הכספים המדווחים בכניסתו ארצה וזאת במספר פעמים. הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי בסך 100 אלף שקל.
- ברשותו של נוסע שהגיע ארצה ועבר במסלול הירוק נמצאו המחאה בנקאית בסך 8 מיליון דולר ועוד כספים במזומן (דולרים, אירו ופרנקים שוויצריים), שלדבריו יועדו להסדרת חובותיו לרשות המיסים. הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי בסך 50 אלף שקל.
- נוסע שהגיע ארצה ודיווח כי מזוודתו לא הגיעה עימו, טען בהצהרתו כי המזוודה מכילה בגדים בלבד, אך כשנמצאה מזוודתו נמצאו בה 20 מיליון יאן (850,000 שקל). הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי בסך 100,000 שקל.
- נוסע הגיע ארצה מקזחסטן כאשר ברשותו תיק יד בלבד ועבר במסלול הירוק. בתיקו נמצאו למעלה מ-3 מיליון שקל באירו ובדולרים. הוועדה החליטה להטיל עיצום כספי בסך 500 אלף שקל - כאמור, הסכום הגבוה ביותר אשתקד.
- אזרח ישראלי נסע לחו"ל עשרות פעמים בשנה, לרוב לנסיעות קצרות. התברר, כי בשובו לפחות מחלק מהן, הביא עימו ארצה מיליוני שקלים במצטבר והפקיד אותם בבנקים. הוטל עליו עיצום בסך 80 אלף שקל, החלטה עליה הגיש ערעור לבית המשפט.
תופעה נוספת העולה בכמה מן ההחלטות היא, שמקצת מן המפרים עוברים במסלול האדום ומצהירים על כספים ורכוש נוסף שברשותם, אך לא בצורה מלאה. במקרים אלו, מחרימים גובי המכס את הרכוש והכספים העודפים, וכאמור נפתחים הליכים נגד המפרים. כמו-כן התגלו מספר מקרים של העברות כספים באמצעות שירותי דואר שונים, בלא דיווח כנדרש. בחלק מן המקרים הוטלו עיצומים על אזרחים זרים, משום שתקנות איסור הלבנות הון מחייבות טריטוריאלית.
לדברי רשות המיסים, אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו ממונה מינהל המכס.
נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מינהלית. ההליך המינהלי מיועד להטיל סנקציה מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים. המכס הוא המוסמך להחליט אלו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום מפעילה רשות המיסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. בוועדה חברים גובה מכס, ממונה מחלקת חקירות או ראש המוקד לאיסור הלבנת הון ברשות המיסים ונציג משרד המשפטים, שהוא נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.
הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח, ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת המנגנון להטלת עיצום כספי. הדיונים מתקיימים בנוכחות המפר-לכאורה ו/או באי-כוחו. החלטת הוועדה מושפעת בין היתר מהשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור הכספים והאם ההפרה בוצעה
בתום לב.
