ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה אתמול (יום ד', 21.12.10) דיון דחוף בנתוני מחלת הסוכרת בישראל.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר
רחל אדטו (קדימה): "תקציב סל הבריאות השנה נמוך מאוד יחסית לשנים קודמות. על-מנת להכניס לסל תרופות ותכשירים שהוכחו כיעילים, כדוגמת סנסור הסוכרת, יש לפעול להגדלת תקציב הסל ובמקביל לפעול להעלאת המודעות ולהפגין כפי שעשו חולי האסטמה והאוסטיאופורוזיס, שהצליחו להשפיע על חברי ועדת סל הבריאות".
ח"כ
חיים אורון (מרצ), מיוזמי הדיון: "25% אחוזים מחולי הסוכרת בדרום נמנעים מרכישת תרופות בשל עלותן הרבה. יש להעניק לחולים טיפולים בסיסיים חינם; עלות אשפוז של חולה סוכרת גבוהה יותר מכל התרופות שיקבל במהלך חייו".
רקע על סוכרת נעורים בישראל 50,000 חולי סוכרת נעורים, מתוכם 5,000 ילדים ובני נוער.
סוכרת נעורים היא מחלה אוטואימונית וכרונית. מיום אבחונו ועד יומו האחרון, נדרש הסוכרתי לאזן את רמות הסוכר בגופו. מלחמת ההישרדות היומיומית של סוכרתי איננה ידועה לכל. האם ניתן לדמיין בכלל את סדר יומו של חולה סוכרתי הנמצא שעה שעה עם היד על הדופק לגבי רמת הסוכר שלו, מחשב כמה קלוריות אכל, איזו פעילות עשה, וכמה קלוריות שרף? ואם לא די בכך, החולה הסוכרתי נאלץ לדקור עצמו, בממוצע, תריסר פעמים ביום לבדיקת ערכי הסוכר והזרקת אינסולין על-מנת להגיע לאיזון הרצוי.
הורים לילד סוכרתי נאלצים לקום מדי לילה ולדקור את ילדם, מתוך שינה, כדי לוודא שערכי הסוכר אינם ברמה המסכנת את חיי ילדם.
אצל החולה הסוכרתי, המקרים הקיצוניים הם שמהווים את הדאגה העיקרית; מצד אחד, רמות סוכר גבוהות מהנורמה - היפרגליקמיה, ומצד שני רמות נמוכות מידי - היפוגליקמיה. סוכרתיים רבים סובלים מהיפוגליקמיה העלולה להביא לאובדן הכרה, קומה ואף מוות, בשל המאמץ התמידי לשמור על ערכי סוכר נמוכים. רק באחרונה התפרסמו שני מקרי מוות כתוצאה מהיפוגליקמיה, של בחורה בת 32 ושל בחור בן 20.
"מד סוכר רציף", הינו סנסור בטכנולוגיה חדישה שפותח בעולם המערבי, המאפשר לסוכרתי לבדוק את ערכי הסוכר מדי מספר דקות, מתריע על מגמת ירידה או עליה מסוכנים, ובכך מגביר את מודעות המטופל לתיקון הנדרש ומציל חיים. עלות המכשיר נעה בין 4,000 ל-7,000 שקל ועלות הציוד המתכלה עומדת על כ-2,500 שקל לחודש.
הטכנולוגיה הוכנסה לסל הבריאות לראשונה ב-2008 בהתוויה מגבילה - רק לילדים עד גיל 18, אשר הגיעו פעמיים למיון עקב היפוגליקמיה. דרישה זו של משרד הבריאות מנותקת מהמציאות, במיוחד כשמדובר בחולים במצב מסכן חיים שאמורים לקבל טיפול מיידי, אך מתגוררים במקום מרוחק מבית החולים.
גם השנה, הגישה האגודה לסוכרת נעורים בקשה להכניס לסל הבריאות את שלושת הקטגוריות: ילדים, סוכרתיות (סוג 1) בהריון ובוגרים סוכרתיים (סוג 1) הסובלים מחוסר איזון בלתי מודע. אך לנוכח הדרישה שהיא קריטית, ולמחיר הסיכון הבלתי נסבל בחיי אדם, נרתמה האגודה והחליטה להפעיל כבר מעתה למען חבריה, קרן להשאלת הציוד בעבורם.
האגודה לסוכרת נעורים היא גוף שנוסד ב-1981 על-ידי הורים לילדים החולים בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים). בישראל 50,000 חולים מתוכם 5000 חולים עד גיל 18.
האגודה חרתה על דגלה שתי מטרות עיקריות - מימון הטיפול והמחקר הרפואיים הטובים ביותר למציאת מרפא למחלה ולסיבוכיה, וכמו-כן לשיפור איכות חיי הילדים ומשפחותיהם.
זינוק בשיעורי התחלואה מדוח שהוגש לוועדה העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לפחות מחצית מחולי הסוכרת אינם מאובחנים ולא מודעים לקיום המחלה בגופם.
מקרי סוכרת הנעורים בישראל עלו מ-8 מקרים למאה אלף נפש בשנת 1997, ל-12.5 מקרים בשנים 2008-2009. שיעור התחלואה בקרב המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, גבוה פי 5 משאר האוכלוסיה. שיעור חולי הסוכרת הערבים בגילאי 21 ומעלה הוא כפול משיעור היהודים - 12% לעומת 6.2%
עוד עולה מן הדוח כי קיים זינוק בשיעורי התחלואה בקרב העדה האתיופית: טרם עלייתם ארצה עמד שיעור חולי הסוכרת בקרב בני העדה על 0.4%, וכעבור 10 שנים הגיע ל-16%. בנוסף, רק 17% מחולי הסוכרת האתיופים רכשו מד למדידת רמת הסוכר בדם. הסיבה: כלכלית.
אם תימשך מגמת העלייה בתחלואה, מספר חולי הסוכרת בישראל יגדל פי שלושה עד שנת 2030, אז יהיו בישראל 1,200,000 חולים, שיהוו 12.5% מכלל האוכלוסיה, וצפויה עלייה של 35% בסך הוצאות המדינה על מחלת הסוכרת, והן צפויות להגיע לכ-3.6 מיליארד שקלים בשנת 2020.
