הערכת שווי היא מהותית אם הנושא המוערך בה מהווה לפחות 5% מסך נכסי החברה כפי שמוצגים בדוח על המצב הכספי המאוחד ליום האחרון של תקופת הדיווח, או לחלופין אם השפעת השינוי בשווי כתוצאה מהערכת השווי על הרווח הנקי או על הרווח הכולל מהווה לפחות 5% מסך הרווח הנקי או הרווח הכולל בהתאמה, של החברה לתקופת הדיווח. כך קובעת עמדת סגל הרשות שפורסמה השבוע באתר הרשות.
בתקנות ניירות ערך נקבע, כי כאשר משמשת הערכת שווי מהותית בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדוח התקופתי, לרבות קביעה כי אין צורך בשינוי ערכם של נתונים כאמור, יינתן גילוי לפרמטרים שונים לרבות זיהוי נושא ההערכה, עיתוי ההערכה, שווי נושא ההערכה, זיהוי המעריך ואפיונו, מודל ההערכה וההנחות שלפיהן ביצע מעריך השווי את ההערכה. כן נקבע כי במידה והערכת השווי הינה מהותית מאוד, התאגיד יצרפה לדוח התקופתי.
ממקרים שעלו לדיון בפני סגל הרשות עולה כי פרשנות המונחים "הערכת שווי מהותית" ו"הערכת שווי מהותית מאוד" אינה אחידה, וכי תאגידים יישמו מבחנים וספים כמותיים שונים לבחינת מהותיותן של הערכות שווי. סגל הרשות אף התערב כאשר התברר שהמבחנים והספים הכמותיים שיושמו על-ידי תאגידים הם בלתי סבירים. כדי ליצור אחידות בדיווח וודאות בפני התאגידים המדווחים, פרסם סגל הרשות נייר עמדה המסביר מהם הפרמטרים הכמותיים המנחים אותו בבדיקת מהותיות הערכות שווי.
בהמשך לקביעה מהו סף המהותיות המנחה את הרשות בבדיקת הערכות שווי, קובעת עמדת הסגל של הרשות כי הערכת שווי מהותית מאוד - כלומר, הערכה שיש לצרף במלואה לדיווח (בניגוד להערכת שווי מהותית, שעליה יש לגלות פרטים רלוונטיים) - היא הערכת שווי המקיימת כפל מהותיות, על-פי הפרמטרים המוגדרים לעיל, כלומר נוגעת לנכס המהווה לפחות 10% מנכסי החברה או אם השינוי בשווי הנכס כתוצאה מההערכה תורם 10% לרווח הנקי או הכולל שלה, לפי העניין.
בדרך כלל, המבחן הכמותי לקביעת רף המהותיות הוא מספק, אומרים ברשות, אולם קיימים מצבים בהם מבחן זה אינו מלמד על התמונה הכוללת. למשל, כאשר השינוי הנוצר בעקבות הערכת השווי הוא מהותי מאוד ביחס לרווח של שנה נתונה, אך אינו מהותי מאוד בהשוואה לרווחי שנה קודמת וגם ביחס לרווחים הצפויים בשנה שלאחר מכן.
עמדת הסגל קובעת גם כי כאשר הערכת שווי עומדת במבחנים הכמותיים למהותיות, אולם לאור בחינה של שיקולים איכותיים, התאגיד שוקל לקבוע כי היא אינה מהותית מאוד, ומשכך אין בכוונתו לצרפה, עליו לבחון את השפעת נושא הערכת השווי על הרווח הנקי או הכולל של השנה השוטפת, לפי העניין, ביחס להון העצמי של התאגיד המיוחס לבעלים (כלומר, השפעה על ההון העצמי ללא זכויות שאינן מקנות שליטה), או על כל מדד מקובל אחר המשמש בסיס מקובל לבחינת תוצאות חברות בענף בו פועלת החברה. על התאגיד להיות עקבי באשר למדד המקובל אשר ביחס אליו הוא בוחן את מהותיות הערכת השווי.
אם גם לאחר יישום המבחן הנוסף, התאגיד מגיע להחלטה כי הערכת השווי אינה מהותית מאוד, עליו לפרסם על כך גילוי במסגרת דוח הדירקטוריון, תוך פירוט תוצאות המבחנים הכמותיים לרבות המבחן הנוסף, וכן הנימוקים והשיקולים אשר היוו בסיס להחלטה זו.
באשר לבחינת מהותיות הערכות שווי בתקופות ביניים, קובעת עמדת הסגל כי יש לבחון את הפרמטרים לעיל, כאשר בעת יישום המבחן התוצאתי, יש לבחון את השפעת השינוי בשווי הנגזר מהערכת השווי על הרווח הנקי הצפוי או הרווח הכולל הצפוי של השנה השוטפת בכללותה.
