בית המשפט העליון התערב היום (ב', 27.12.10) בצורה נדירה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנוגע לגמול שניתן לתובע ייצוגי ולשכר הטירחה שנפסק לטובת בא-כוחו. ביהמ"ש הקטין ב-80% את הסכום הכולל שחויבה המדינה לשלם באחת התביעות הייצוגיות שהוגשו נגדה בגין גביית מס בולים. אגב כך, היתווה בית המשפט העליון את השיקולים הראויים בפסיקת גמול ושכר טירחה בתביעות דומות.
מדובר בתביעות שהגישו החברות אכדיה סופטוור סיסטמס ופוינט מחשבים ומולטימדיה, המיוצגות בידי עוה"ד תומר ריטרסקי ואבנר רון. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
עודד מודריק, פסק 200 אלף שקל לטובת החברות, 300 אלף שקל לבאי-כוחן והחזר של אגרה בסך 25 אלף שקל. הן החברות והן המדינה ערערו על סכומים אלו.
ביהמ"ש העליון פסק והחוק בוטל תביעה זו ודומותיה נולדו לאחר שבשנת 2003 קבע בית המשפט העליון, כי אין לגבות מס בולים ביחס לרכיב מע"מ בעסקות, שכן אין להטיל מס על מס. כן נפסק, כי שומת מס בולים הנערכת ביחס לתשלומים עיתיים הנקובים בחוזה, המשתרעים על פני שנים רבות, צריכה להתבסס על ערכם העכשווי של התשלומים על בסיס היוון. בסוף 2005 ביטלה הכנסת סופית את מס הבולים.
לאחר מתן פסק הדין בעניין שיכון ובינוי, ולאחר שנדחתה בקשתה של המדינה הבקשה לדיון נוסף, נפתח גל תביעות השבה של מס בולים שהוגשו על-ידי נישומים כנגד המדינה בגין רכיב מע"מ בעסקות וכן בגין תשלומים עיתיים. בחלקן אף נתבקשו אישורים לתובענות ייצוגיות.
באפריל 2006, שלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין בנושא הדיון הנוסף, הגישו שתי החברות בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המדינה, בגין גביית מס בולים על רכיב המע"מ בעסקות.
ארבעה חודשים לאחר מכן הודיעה המדינה, כי החליטה לחדול מכאן ואילך מגביית מס בולים על רכיב המע"מ בעסקות, גם בהתייחס לעסקות בעבר, קודם ל-1.1.06. לאור זאת, נדחתה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, אך נפסק כאמור גמול ושכר טירחה בשיעורים גבוהים לחברות ולבאי-כוחן.
השיקולים בקביעת הגמול ושכר הטירחה בפסק הדין בעליון מציינת השופטת איילה פרוקצ'יה, כי מצב של דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית מפאת הפסקת הגבייה על-ידי הרשות, הוא בעל ייחוד מבחינת מורכבות השיקולים שיש להתחשב בהם ביחס לפסיקת גמול ושכר טירחה.
"בגדרן של אמות המידה לבחינת ענין זה יש לומר, ראשית, כי ראוי לתת משקל לעובדה, כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית, או לאחריה, החליטה הרשות לשנות את מהלכיה, והודיעה כי לא תוסיף עוד לגבות כספים שבעטיים הוגשה התובענה הייצוגית להשבה, והיא אף יישמה הודעה זו", מוסיפה פרוקצ'יה.
"ככל שהגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הולידה שינוי בהתנהלות הרשות הציבורית, ותרמה להשגת התכלית שלשמה הוגשה בהפסקת גביית תשלומים מהאזרחים שלא נמצא להם בסיס מוצק בדין, כך היא תרמה להגשמת האינטרס הטמון בה, גם אם לא הושקעו בכך משאבים דיוניים רבים.
"שיקול מעין זה עשוי להצדיק מתן גמול מיוחד ושכר טירחה ליוזמי מהלך התובענה הייצוגית; הדבר עשוי לעודד תובעים מייצגים להעמיד לביקורת שיפוטית כשלים בהתנהלות הרשויות, והוא תורם להגשמת האינטרס הציבורי בהפסקת פעולת הרשות העומדת בניגוד לחוק מצד אחד, אך זאת בלא לפגוע בציבור בכללו על-ידי תשלומי כספי ציבור בשיעור ניכר לידי הקבוצה התובעת, מצד שני.
"כן ראוי להתייחס בהקשר זה להיקף הטירחה, הסיכון, התועלת, והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ולצורך שכר הטירחה גם במורכבות ההליך, והאופן בו הוא נוהל בידי בא-כוח המייצג".
במקרה הספציפי שבפניה, קבעה כאמור פרוקצ'יה, כי הגמול ושכר הטירחה גבוהים מדי. היא פסקה, שכל אחד מהם יעמוד על 50 אלף שקל, ואילו החזר ההוצאות יישאר בסך 25 אלף שקל.
