חניות אחרונות

בית משפט השלום בתל אביב חייב אתמול את חברת ידיעות אחרונות בע"מ לשלם למעלה מ-100 אלף שקל לחברת חניוני הצלחה בע"מ, בשל הפרת חוזה. בפסק הדין מתחה השופטת עינת רביד ביקורת על ההתנהלות המשפטית של ידיעות אחרונות, אשר הגישה לבית המשפט תצהיר בשמו ובחתימתו של אדם שלא היה בקי בפרטי התצהיר. זרעי המחלוקת בין בעלת העיתון ידיעות אחרונות לבעלי חניון הסמוך למערכת העיתון בתל אביב במכתב שנשלח בחדש בסוף אוגוסט של השנה שעברה. חיים רוזנברג, איש מחלקת המשק של חברת ידיעות אחרונות, הודיע להנהלת החניון כי בתוך שבוע יועברו כלי הרכב של ידיעות אחרונות לחניון מתחרה. "עקב מצב המשק בכלל ומצבנו בפרט, חובה על כל נושא משרה ואחריות, לחפש ייעול וחסכון", כתב רוזנברג להנהלת חברת חניוני הצלחה. "בשעתו פנינו אליכם, בצוק העתים (שעדיין נמשך) להפחתת עלות החניה בחניון אגד. לא נענתם לנו בתואנה שמתדפקים על שערי החניון רבים, ואיזו הצדקה יש להפחתה בעוד שאנשים מוכנים לשלם יותר. כפתרון ביניים הוצע לנו מחיר זול יותר, לחניון מרוחק יותר. נאלצנו להסכים. היום, הוצע לנו לחנות בחניון אגד, הצמוד לבית ידיעות אחרונות, במחיר משמעותי יותר זול משאנו משלמים לכם כיום. משני היבטים, ההיבט הכלכלי ומרחק חניון תנובה מבית ידיעות אחרונות (בהתקרב החורף), הננו להודיעכם כי החל מה - 1.9.09 אנחנו נעבור לחנות בחניון אגד הסמוך. בכל מקרה מודים ומעריכים".

ידיעות אחרונות: "החוזה שנחתם אינו חוקי"

ההחלטה החד-צדדית של ידיעות אחרונות לעבור לחניון מתחרה עמדה בניגוד לחוזה שנחתם בין שתי החברות, לפיו התחייבה הנתבעת להחנות בחניון שבבעלות התובעת את רכביה עד לסוף חודש ינואר 2010. בתשובה למכתב שיגרה חברת חניוני הצלחה התרעה כי ההחלטה אינה מקובלת עליה והיא מתכוונת לדרוש את התשלום כפי שנקבע מראש, אך בידיעות אחרונות התעלמו והעבירו את הרכבים לחניון המתחרה תוך הימנעות מתשלום על חמשת החודשים האחרונים להם התחייבו בהסכם (ספטמבר עד פברואר). בשל כך הוגשה לפני כשנה תביעה בסדר דין מקוצר על סך 101,090 שקל. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן מפני התביעה, וצרפה לבקשה תצהיר של קצין הביטחון בחברה, חיים תמר, שחתם מטעמה על ההסכם עם חברת החניונים. באי-כוחה של ידיעות אחרונות טענו כי החניון אותו עזבו מתנהל בלא רישיון ועל כן החוזה בין הצדדים ממילא בלתי חוקי ובטל. בבית המשפט התייצב קצין הביטחון כדי להיחקר על תצהירו. "יאמר מייד", כותבת השופטת רביד בפסק הדין, "כי מר חיים תמר לא היה מעורב כלל בביטול ההסכם מטעם הנתבעת ומחקירתו הנגדית עלה כי לא היה לו מושג של ממש באשר לנושא שעליו אמור היה להעיד. יש לציין, כי בתשובה לשאלה מדוע שהנתבעת לא תשוב ותחנה בחניון של התובעת ענה, כי הסיבה היא כלכלית וכן שהעובדים טענו שיש קושי מסוים להגיע לחניון. מעבר לכך תשובותיו הסתכמו ב: 'איני יודע', 'אין לי מושג', 'הממונים עלי בדקו', 'הממונים עלי קבעו' ומכאן שניתן לומר כי הנתבעת הגישה תצהיר של עד שאיננו יכול כלל לעמוד בחקירה נגדית על העובדות עליהן הצהיר. "מפתיע שהנתבעת לא טרחה להביא את מי שהיה מעורב בביטול ההסכם, דהיינו את מר חיים רוזנברג, אשר אליו התייחס העד כאשר דיבר על 'הממונים'. [...] לטעמי די בכך על-מנת לדחות את בקשת הרשות להגן ולקבוע כי מדובר בהגנת בדים. לא יתכן כי יובא מצהיר שאינו יודע דבר מידיעתו האישית, כפי שאין די גם באמירות סתמיות וכוללניות על-מנת לקבל רשות להגן". עין בפרוטוקול הדיון מיום ה-2 בנובמבר 2010 מעלה כי לאחר שקצין הביטחון גילה חוסר ידיעה בסיסי בכל הנוגע לתצהיר שהוגש בשמו לבית המשפט, הוא נשאל על-ידי בא-כוח התובעת "באת ואמרו לך לחתום על תצהיר מוכן מראש?" והשיב - "כן". השופטת רביד דחתה את טענות ידיעות אחרונות וסירבה לאשר לה רשות להתגונן, תוך שהיא מציינת כי ממסמכים שהציגה התובעת עולה שגם החניון אליו הועברו כלי הרכב של ידיעות אחרונות פועל בלא רישיון ו"מכאן שלא יתכן שנושא הרישיון הוא הנושא שבעטיו ביטלה הנתבעת את ההסכם אלא אך ורק השיקול הכלכלי וכן שיקולי הנוחות. מכאן שצודקת התובעת בטענתה, כי לא הייתה לנתבעת עילה לביטול ההסכם ולכן התנהלותה של הנתבעת אשר לא שילמה את הסכומים שהתחייבה להם על-פי ההסכם מהווה הפרת ההסכם ללא הצדקה. מכאן שההסכם ממשיך לעמוד בתוקפו עד לסיומו ועל הנתבעת להמשיך ולשלם את הסכומים על-פי ההסכם". עוד נטען על-ידי באי-כוח חברת ידיעות אחרונות כי לא נגרם נזק לבעלי החניון משום שגם ללא רכבי חברת ידיעות אחרונות הוא המשיך ליהנות מתפוסה מלאה. בבקשה למתן רשות להתגונן נכתב כי "צלם מטעם המבקשת [ידיעות אחרונות, א"פ] צילם בתאריכים 3/12/2009; 3/12/2009; 6/12/2009; 8/12/2009 את החניון מזוויות שונות והצילומים מעידים על תפוסה מלאה". השופטת רביד דחתה גם טענה זו ופסקה כי חברת ידיעות אחרונות תשלם את סכום התביעה בסך של 101,090 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובנוסף תשלם הוצאות בסך של 1,300 שקל וכן שכר טירחת עורך דין בסך של 6,000 שקל.