8.2% בלבד בקרב בני הנוער (בני 17-15) נשרו מהלימודים בשנת 2007, לעומת 16.9% מבני הנוער הנושרים בשנת 1980. ירידה משמעותית נרשמה גם בקרב הנושרים מהלימודים לפני גיל 15. בשנת 2007 עמד אחוז בני הנוער שנשרו לפני גיל 15 על 12.1%, זאת לעומת 40.1% מבני הנוער בעל השכלה של 8-0 שנות לימוד בשנת 1987. כך עולה מסקר מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא: נוער בגיל 17-15: לימודים ועבודה 2007-1980.
מהסקר עולה כי בשנים אלה חלה עלייה בשיעור קבוצת בני הנוער הלומדים, מ-83.0% ל-91.4% (קבוצה זו כוללת הן את בני הנוער הלומדים בלבד והן את בני הנוער הלומדים ועובדים). העלייה נרשמה הן בקרב הנוער היהודי והן בקרב הנוער הערבי.
עלייה משמעותית בקרב הנערות הערביות הלומדות הסקר מגלה עלייה חדה באחוז בני הנוער הערבים הלומדים - מ-65.4% ב-1980 ל-85.4% ב-2007. העלייה המשמעותית חלה בקרב נערות ערביות. ב-1980 היה שיעור הנערות הערביות הלומדות נמוך מזה של הנערים הערבים (56.5% בלבד), ושיעורן עלה ל-87.3% בשנת 2007.
ב-2007 הגיע אחוז הלומדים בחיפה ובי-ם לאחוז דומה בת"א מבחינה של אחוז הנוער הלומד לפי מחוזות בארץ, עולה כי במחוז המרכז ובמחוז תל אביב אחוז הנוער הלומד היה הגבוה מבין כל המחוזות במשך כל השנים. במחוזות חיפה וירושלים נרשמה מגמת עלייה לאורך השנים, ובשנת 2007 הגיע אחוז הנוער הלומד במחוזות אלו לאחוז דומה לזה שבמחוזות תל אביב והמרכז.
ערבים בישובים עירוניים לומדים יותר מאשר הכפריים הסקר מגלה כי קיים פער בקרב בני הנוער הערביים אשר לומדים ומתגוררים בישובים עירוניים לבין אלו שגרים בישובים כפריים. נמצא כי אחוז בני הנוער הערביים הלומדים ביישובים הכפריים קטֵן והגיע ל-50% בשנת 2007. לעומת זאת, באוכלוסיה היהודית קיים פער קטן בלבד באחוז הלומדים בין בני הנוער שגרים בישובים עירוניים לבין אלו שגרים בישובים כפריים, והוא קבוע לאורך השנים עם יתרון קטן לגרים ביישובים כפריים.
מספר הילדים בבית אינו משפיע על התנהלות בני הנוער מהסקר עולה כי באופן כללי, אחוז הנוער שאינו לומד ואינו עובד נמצא בירידה בכל סוגי משקי הבית. אחוז זה היה תמיד נמוך יותר במשקי בית שבהם ראש משק הבית מועסק, וגבוה יותר במשקי בית שבהם ראש משק הבית בלתי מועסק. כמו-כן נמצא כי כי כיום לא ניתן לראות עוד השפעה של מספר הילדים בבית על היות הנוער "מנותק" (לא עובד ולא לומד). זאת בניגוד לשנים עברו, בהן היה אחוז גבוה של נוער שלא למד ולא עבד במשקי בית מרובי ילדים (שישה ילדים ומעלה) עד גיל 17.
רוב בני הנוער עובדים במלצרות בקרב בני הנוער העובדים, נמצא כי מרביתם עוסקים בשירותי אירוח ואוכל, בודרך כלל משמשים כמלצרים. אחוז בני הנוער שעבדו בענף זה גדל מ-23.1% בשנת 1995 ל-24.2% ב-2007. כמו-כן נרשם גידול בקרב בני הנוער המועסקין בענף מסחר ותיקון כלי רכב - מ-14.6% בשנת 1995 ל-16.1% בשנת 2007. לעומת זאת ירד חלקו של ענף החקלאות - מ 11.7% בשנת 1995 ל-5.1% בשנת 2007.