מדי שנה לוקים בישראל כ-15,000 גברים ונשים באירוע מוח. רוב הנפגעים נשארים בעלי נכות וזקוקים לעזרה בתפקוד בסיסי. אלו חלק מהנתונים שפורסמו (יום ב', 27.12.10) במסגרת מסיבת העיתונאים של האיגוד הנוירולוגי.
הגיל הממוצע של הנפגעים אצל נשים 72 ואצל גברים 68 שנה. למרות זאת, אירוע מוחי עלול לפגוע גם בצעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם - כ-8% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 50, וכ-25% מהחולים נפגעים מתחת לגיל 60.
עוד עולה מהנתונים כי מחצית מהנפגעים מאירוע מוח הן נשים (47%), והפגיעה בהן (מבחינת אחוזי התמותה וחומרת הנכות אצל השורדות) קשה יותר מאשר בגברים, זאת להבדיל מהתקפי לב, שם הן מהוות פחות משליש מהמקרים.
סוג האירוע הנפוץ ביותר הוא אירוע מוח איסכמי (92% מהאירועים) בו נחסם כלי דם מוחי, וסוג האירוע החמור יותר בפגיעתו הוא דימום מוחי (81% נפטרו או נשארו עם נכות קשה).
הסימן השכיח ביותר להתרחשות אירוע מוח הוא הופעה פתאומית של חולשה או שיתוק בצד אחד, וסימן זה נצפה ב-3/4 מהאירועים האיסכמיים וב-2/3 מהדימומים המוחיים.
גורם הסיכון השכיח ביותר לאירועים מוחיים בישראל הוא לחץ דם גבוה, המופיע ב-80% מהמקרים.
ניתן למנוע 1,000 אירועים בשנה נכון לשנת 2010 אין בישראל תשתית מוסדרת של יחידות שבץ בסיסיות ויחידות על יעודיות ומחצית מהחולים מאושפזים במחלקות פנימיות כלליות. למעלה מ-40% מהלוקים באירוע איסכמי ו-20% מהלוקים בדימום מוחי מתפנים לבתי החולים בכוחות עצמם במקום באמבולנס ובכך מגדילים את הסכנה לתמותה או פגיעה קשה.
הבעיה היא שמרבית החולים מגיעים לבית החולים מעבר ל-4.5 שעות מתחילת האירוע וכך מחמיצים את "חלון הזדמנויות" לקבלת טיפול מציל חיים ומונע נכות בתרופה ממיסת קרישים (T-PA).
הנתונים מצביעים על כך שמשנת 2004 חל קיצור של קרוב לשעה מרגע ההגעה לבית החולים ועד לביצוע CT מוח, חלה עליה ניכרת בשיעור השימוש ב-CT אנגיוגרפיה מ-2% ב-2004 ל-8% ב-2007 ועד 17% ב-2010.
בהשוואה לסקרים קודמים יש עלייה בהיקף הטיפול בתרופה ממיסת קרישים (T-PA) או בטיפול דחוף בצנתור, אך עדיין ב-2010 ניתן רק ב-5.9% מהמקרים.
בהשוואה לשנים קודמות נרשמה עלייה ב-2010 במספר בדיקות דימות כלי הדם בזמן אשפוז אך עדיין כ-50% מהחולים שלקו באירוע איסכמי לא עברו בזמן האשפוז בדיקת דימות כלשהי של כלי הדם הצווארים או המוחיים אשר חיונית למניעת אירוע חוזר.
בהשוואה לשנת 2004 נצפתה עלייה בשיעור מתן סטטינים לאחר אירוע איסכמי (מ-42% ל-67% בסקר הנוכחי), ועליה בשימוש בתרופות נוגדות צימוד טסיות ונוגדות קרישה, והתמותה באשפוז בעקבות אירוע מוח פחתה בשליש מ-9% ב-2004 ל-6% ב-2010.
יש לזכור כי אבחון וברור מהירים לאחר אירוע קל או חולף וטיפול מונע מיטבי בחולים בסיכון גבוה עשויים למנוע מדי שנה כ-1000 אירועים מוחיים בישראל, וכי יצירת תשתית של יחידות שבץ והעלאת הזמינות ל-50% תאפשר מדי שנה ל-6,000 נפגעי שבץ לקבל טיפול הולם במסגרת היחידות, העלאת הזמינות ל-75% תאפשר ל-8,000 נפגעים נוספים.
העלאת זמינות הטיפול בתרופה ממיסת קרישים לפתיחת העורק החסום ל-12% תאפשר ל-700 נפגעים נוספים מדי שנה לזכות בטיפול.