בית המשפט המחוזי בתל אביב יפרסם בבוקר (יום ה', 30.12.10) את הכרעת הדין במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, המואשם בעבירות מין חמורות. את הכרעת הדין יתנו השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח. בניגוד למשפט שהתנהל בדלתיים סגורות, עיקרי פסק הדין - אך בלא כל פרט מזהה על המתלוננות - יוקראו בדיון פתוח. על-פי הנוהג, במקרה של זיכוי מלא - מודיעים על כך השופטים מיד בתחילת הדיון. לעומת זאת, אין נוהג קבוע למקרה של זיכוי חלקי, כך שהשופטים יכולים להודיע בתחילת הדיון על הסעיפים מהם מזוכה הנאשם, או להותיר זאת להמשך פסק הדין ולסיכומו. על-פי החוק רשאי בית המשפט להרשיע נאשם בעבירה אחרת, גם אם זו לא נכללה בסעיפי החיקוק שהוגשו במסגרת כתב האישום.

"ניצל את מעמדו לרומם או לפגוע כחפצו"

על-פי כתב האישום, ביצע קצב את העבירות המיוחסות לו בשנים 1998-2005, תוך שהוא מנצל לרעה את מעמדו כשר וכנשיא ואת מרותו בלשכות בהן כיהן. "כדי להשיג שיתוף פעולה עם יוזמותיו המיניות, ניצל הנאשם את מעמדו לרומם - או לפגוע - כחפצו", טוענת המדינה. האישום הראשון נוגע למתלוננת א' מלשכת שר התיירות, שעבדה במחיצתו של קצב בשנים 1998-1999. לטענת התביעה, קצב הטריד אותה מינית הן בדיבורים והן במעשים, ובמקביל "רומם את מעמדה, העניק לה הגנה וגיבוי מול גורמי משרד התיירות, בין השאר משהתעוררו מחלוקות בינה לבין עובדים אחרים במשרד". המתלוננת הביעה את הסתייגותה ממעשיו של קצב, אך עשתה זאת במתינות - לטענת המדינה, בשל מעמדו של קצב, רצונה לשמור על מקום עבודתה והכבוד שרחשה לו. לטענת המדינה, בתחילת 1998 התלווה קצב אל א' לדירתה, לאחר שהיא לא הצליחה להתחמק מבקשתו, ושם ביצע בה מעשה מגונה בכוח. בחודש אפריל, טוענת המדינה, אנס קצב את א' במשרדו בתל אביב. חודשיים לאחר מכן, נאמר בכתב האישום, אנס אותה קצב שוב, והפעם במלון פלאז'ה בירושלים. לגרסת המדינה, א' לא התלוננה על שני מעשי האונס בשל המצוקה בה מצאה את עצמה מראשית עבודתה מול קצב. לאחר שקצב הבחין שא' אינה נענית לחיזוריו, טוענת המדינה, הוא שינה את יחסו אליה מן הקצה אל הקצה, עד שהיא פוטרה בפברואר 1999. קצב מואשם בשני מעשי אונס ובביצוע מעשה מגונה בכוח. האישום השני נוגע למתלוננת ה' מלשכת נשיא המדינה, אשר עבדה בלשכתו של קצב בחודשים מאי-נובמבר 2003. לדברי המדינה, קצב חיבק אותה מספר פעמים, למרות שביקשה ממנו לחדול ממעשיו. בשל כך מואשם קצב בהטרדה מינית. האישום השלישי נוגע למתלוננת ל' מלשכת נשיא המדינה, אשר קיימה פגישות עבודה תכופות עם קצב בשלהי 2005. לדברי המדינה, קצב נהג להשמיע באוזניה אמירות שהתמקדו במיניותה, חיבק אותה והצמיד את גופו לגופה. באישום זה מואשם קצב במעשה מגונה ובהטרדה מינית.

קצב טוען בעקביות: מדובר בעלילות

באישום הרביעי טוענת המדינה, כי עשרה ימים לאחר שהעידה ל' במשטרה, בספטמבר 2006, ניסה קצב להשפיע עליה להתאים את גירסתה לגירסתו. בשל כך הוא מואשם בהטרדת עד ובשיבוש מהלכי משפט. קצב טוען מאז החלה הפרשה, באוגוסט 2006, כי הוא חף מכל פשע וכי מדובר בעלילות נגדו. קצב טען לחפותו גם כאשר הסכים לעיסקת הטיעון, ממנה נסוג ברגע האחרון. הוא נימק את הסכמתו לעסקה בכך שרצה לחסוך ממשפחתו סבל נוסף. את המדינה מייצגים עוה"ד רונית עמיאל וניסים מרום מפרקליטות מחוז מרכז. אם שביתת הפרקליטים לא תסתיים עד מחר בבוקר, צפויים עמיאל ומרום להיעדר מן הדיון - אלא אם יחליטו להיכנס לאולם כחלק מן הקהל. בכל מקרה, ההקראה תתקיים גם בלא נציגי המדינה. סניגוריו של קצב הם עוה"ד ציון אמיר, אביגדור פלדמן ואבי לביא.