ועדת הכספים אישרה (יום ב', 3.1.11) את הגדלת השכר לנושאי משרה ברשויות השלטון, בשיעור של 4% עד 7.5%. ע"פ ההחלטה, שכרו של נשיא המדינה יגדל החל מתחילת החודש ב-1762 שקלים ל-ל-49,233 שקלים בחודש ושכרו של ראש הממשלה יגדל ב-2,895 שקלים ל-44,882 שקלים.
התוספת שאושרה חלה על כ-2,000 נושאי משרה בתפקיד ובדימוס. כיום קיימים שני מנגנונים נפרדים. האחד, המחושב ע"פ שיעור עליית השכר הממוצע במשק, נוגע לנשיא המדינה, לחברי הכנסת ולשופטים, האחר מחושב ע"פ עליית מדד המחירים לצרכן, והוא נוגע לראש הממשלה, לשרים ולסגני השרים, ל
מבקר המדינה ולנגיד בנק ישראל). העידכון בשני המסלולים ייכנס לתוקף ב-15 לינואר, כך ששיעור עליית השכר למשרות השונות יהיה לפי המנגנונים הקיימים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), אמר שיש לקבוע מנגנון שווה, קבוע ומוסדר לעידכון השכר והתנאים הנלווים לשרים, שופטים וראשי רשויות השלטון בכלל. גפני ציטט את ועדת שריד מ-2007 שקבעה ששכר השופטים גבוה בהרבה משכרם של שאר הבכירים בסקטור הציבורי. גפני אמר, ששכר השופטים צריך להיות גבוה אך צריך להיות מנגנון אחיד לכל נושאי המשרות הבכירות. "לא ייתכן שיהיה מנגנון נבדל לכל נושא משרה בכירה, נשיא, ראש ממשלה, שרים, ח"כים, שופטים ובכירים אחרים", אמר.
ורדה אלשיך: "הצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע - כבר 30 שנה" השופטת ורדה אלשיך, שהשתתפה בדיון, אמרה שהצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע במשק קיימת כבר למעלה משלושים שנה. לדבריה, מטרת הצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע כמנגנון של 'טייס אוטומטי', נועדה למנוע פגיעה במעמד השופטים ולבדל אותם משאר נושאי הצשרות ברשויות השלטון השונות. "חיפשו מנגנון קבוע שהשופטים לא ייחזרו על הפתחים. עם השנים, הצמידו נושאי משרות רבות בשירות הציבורי לשכר השופטים והדבר פסול. בשום מדינה נאורה אף אחד לא צמוד לשכר השופטים", אמרה.
סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן, ציין שהעדיפות הראשונה של האוצר לעידכון שכר נושאי המשרות הציבוריות הינו עפ"י המדד, שנחשב למנגנון המתון ביותר ואילו העדיפות השנייה הינה שילוב של 50% מדד ו-50% שכר ממוצע. לדבריו, המנגנון בעל ההשלכות השליליות ביותר הינו עידכון עפ"י השכר הממוצע, שעולה בצורה חדה. עוד אמר שהיוזמה להסדרת מנגנון עידכון השכר נועדה למתן את התנודות בשכר.
