ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק, אשר תבטל למעשה את הלכת אפרופים של השופט
אהרן ברק בנושא פרשנות חוזים. את ההצעה הגיש ח"כ
יריב לוין (ליכוד).
בהלכת אפרופים קבע ברק, כי במקרים מסוימים עשוי בית המשפט לפרש חוזה בצורה שונה מזו העולה מנוסח החוזה עצמו, אם הוא מגיע למסקנה שלכך התכוונו הצדדים - גם אם לא ניסחו את החוזה בהתאם. לטענת מתנגדי הלכה זו, היא יוצרת אי-ודאות משום שהיא מאפשרת למעשה לשנות חוזים שנים לאחר כתיבתם.
שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, מרבה לתקוף מאז מינויו את הלכת אפרופים, וטוען שיש לצמצם את גבולותיה. אולם עד כה, היה דנציגר בדעת מיעוט בערעורים בעליון שדנו בנושא.
מטרת הצעת החוק של לוין היא לקבוע כללי פרשנות לחוזים, אשר יבטיחו היצמדות מירבית לתוכנו המילולי של החוזה ולהסכמות שהיו בין הצדדים לפני כריתתו. בלא לציין במפורש את הלכת אפרופים אומר לוין, כי כללי הפרשנות הקבועים בחוק כיום, יצרו חוסר ודאות משפטית ופתחו פתח נרחב להתדיינויות סבוכות, הגורמות להתמשכות תהליכים משפטיים שעניינם מחלוקות בדבר פרשנות חוזים.
על-פי דברי ההסבר להצעה, חוסר הודאות המשפטית גורם לריבוי מחלוקות, לקושי מוגבר בהסדרתן, לריבוי התדיינויות ולהגברת העומס הכבד המוטל על בתי המשפט, תוך גרימת עינויי דין והוצאות מיותרות, לצדדים להליך.
ההצעה כוללת כללים פשוטים וברורים לפרשנות חוזה, אשר יעמידו במרכז את תוכנו המילולי, תוך הגבלת הפרשן לפירוש אשר נטען לפחות על-ידי אחד הצדדים להליך המשפטי. כללי פרשנות אלה, אומר לוין, עולים בקנה אחד עם מהותו ההסכמית של החוזה, באופן שיביא לצמצום בהיקפן של המחלוקות סביב פירושם של חוזים.
הכלל הבסיסי המוצע הוא, כי חוזה יפורש על-פי תוכנו המילולי. עוד מוצע, כי במקרה בהם קיימים מספר פירושים אפשריים, יעוגן בחוק הכלל שכבר אומץ בחלק מהמקרים בפסיקה, בדבר פרשנות כנגד המנסח. אימוץ כלל זה ועיגונו בחוק, אומר לוין, יעודד הקפדה על ניסוח ועריכת חוזים ברורים ובהירים, מה שיביא בהכרח לצמצום מחלוקות ביחס לפירוש החוזים.
לדברי לוין, "החוק יהווה מהפכה גדולה בדיני החוזים. החוק משיב את עטרת לשון החוזה ליושנה, במובן שהוא הופך את לשון החוזה למרכיב מרכזי בפרשנות, בניגוד להלכה הנהוגה היום, המאפשרת להתרחק מלשון החוזה לטובת שיקולים אחרים, היכולים להילמד מהחוזה ומנסיבות כריתתו. זאת ועוד: עיגון הכלל של פרשנות כנגד המנסח הוא כלל חברתי ממדרגה ראשונה, שיסייע לצד החלש, שבדרך כלל חותם על חוזה שנוסח ומוכתב ע"י הצד החזק".
