סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודה זפט, אישר היום (ה', 13.1.11) את פסק הבוררות של גבריאלה דה-ליאו-לוי בסכסוך בין ההתאחדות לכדורגל לבין חברת השידורים צ'רלטון. זפט דחה את טענותיה של צ'רלטון נגד דה-ליאו-לוי וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל.
צ'רלטון היא מפעילת הערוצים ספורט 1 וספורט 2 ובעבר רכשה מההתאחדות את זכויות השידור של משחקי ליגת העל. מאוחר יותר ביקשה צ'רלטון להשתחרר מהחוזה, בנימוק ששווי הזכויות ירד. דה-ליאו-לוי חייבה אותה לשלם להתאחדות 13 מיליון שקל, ופסק זה ביקשה צ'רלטון לבטל.
עסקי משרדו של יובל לוי צ'רלטון טענה - והביאה לפרסום נרחב של טענותיה - כי דה-ליאו-לוי, לשעבר שופטת בית משפט מחוזי, הייתה נגועה בשלל ניגודי עניינים, אותם לא מסרה לצדדים ואשר די בהם כדי לבטל את החלטתה. היא טענה, כי משרדו של בעלה,
פרופ' יובל לוי, מייצג את רו"ח יאיר רבינוביץ, שהיה יו"ר הרשות לבקרת תקציבים בהתאחדות.
טענה נוספת הייתה, שמשרדו של לוי מייצג שתי נתבעות בתביעה שהגישה חברת מרקעי תקשורת של אלי עזור, שהיא בעלת 50% מצ'רלטון, וכי לוי קבע שלטעמו עזור הוא אדם בלתי אמין. לדברי צ'רלטון, קיים חשש ממשי שרעייתו של לוי נחשפה למידע שלילי בנוגע לעזור.
עוד ציינה צ'רלטון, כי היא מינתה את השר לשעבר
חיים רמון ליועץ בכיר שלה, אך דה-ליאו-לוי לא גילתה שרמון - בהיותו שר המשפטים - גרם לכך שהיא ננזפה ולאחר מכן פרשה מכס השיפוט.
טענות נוספות של צ'רלטון היו שדה-ליאו-לוי מונתה בידי המשכן לבוררות של לשכת עורכי הדין, ולא בידי יו"ר מחוז תל אביב שלה כפי שהחליטו הצדדים; ושהיא לא איפשרה להציג תמליל שיחה רבת חשיבות בין מנכ"ל ההתאחדות לבין מנכ"ל חברת Sportfive שהייתה גם היא צד לסכסוך.
תחילה דחה זפט את שתי הטענות השוליות יותר. הוא קבע, כי לא נפל פגם בדרך מינויה של דה-ליאו-לוי, שכן יו"ר המחוז הוא שהעביר את בחירת הבורר למשכן לבוררות. הוא גם הצדיק את החלטתה שלא להתיר את הגשת התמליל ואמר, כי צ'רלטון כשלה בהבאת ראיות ממשיות בנוגע לתמליל.
בנוגע לייצוגו של רבינוביץ בידי משרד לוי אומר זפט, כי הוא מאמין לגירסתו של לוי לפיה לא ידע על הקשר בין רבינוביץ לבין ההתאחדות. רבינוביץ עצמו העיד, כי לרשות לבקרת תקציבים אין עניין בכספים המגיעים לקבוצות, כולל מזכויות השידור.
אין ממש בטענה לגבי הנזיפה גם לגבי עזור מקבל זפט את גירסתו של לוי, לפיה הוא כלל לא עסק בענייניה של מרקעי תקשורת, לא שמע עליה ולא ידע על קשר כלשהו שלה עם צ'רלטון. כל שהביאה צ'רלטון להוכחת טענתה היה תמליל שיחה בין מנכ"ל מרקעי תקשורת, אייל גולן, לבין אדם בשם יעקב מזרחי, שהעלה את הטענות כנגד לוי. זפט מציין, כי זוהי עדות שמיעה בלבד שגם לא נתמכה בתצהיר או בעדות של מזרחי.
בנוגע לרמון ("טענה שזכתה להבלטה", כניסוחו של זפט), הרי שהטענה תלושה מהמציאות - קובע זפט. התלונה בגינה ננזפו שלושה שופטים בשנת 2006, ובהם דה-ליאו-לוי, הוגשה בידי מספר גורמים ולא בידי רמון לבדו. לכן, הוא קובע, אין ממש בטענה לפיה רמון הביא לכך שדה-ליאו-לוי ננזפה.
זפט מוסיף וקובע, כי רמון לא אמר אמת בעדותו בבית המשפט. לדבריו, בניגוד לעדותו של רמון - בזמן אמת הוא לא חשב שיש חשש למשוא פנים מצד דה-ליאו-לוי בשל ההליכים נגדה בה היה מעורב, וצעדים אלו גויסו רק לאחר פסק הבוררות כבסיס לטענות נגדה.
