מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב', 17.1.11) בקריאה שנייה ושלישית את חוק האכיפה המנהלית, שגובש וקודם על-ידי רשות ניירות ערך בסיוע של משרד המשפטים.
האכיפה המנהלית תפעל לצד אמצעי האכיפה הפליליים המיושמים כיום ברשות. הרשות צופה כי האכיפה המנהלית תהיה אחד הנדבכים החשובים בכינונה של אכיפה יעילה בשוק ההון באמצעות גיוון כלי האכיפה והתאמתם להפרות החוק השונות.
התפיסה העומדת ביסוד החוק שאושר היא כי אכיפה יעילה ומשוכללת בשוק הון מודרני איננה יכולה להתבסס על הכלי הפלילי בלבד, ויש לבנות מערך אכיפה מידתי המתאים את ההליכים והסנקציות לאופיין וטיבן של ההפרות והעבירות. תפיסת הרשות הינה כי אכיפה יעילה ומידתית תשדרג את שוק ההון המקומי לטובת עניינו של ציבור המשקיעים בו, ולטובת כלכלת ישראל. הצעת החוק מיישרת קו עם הסדרים דומים בעולם המקנים לרשויות ניירות ערך בהם סמכויות אכיפה מנהליות. כך, לדוגמא, ועדה מנהלית של ה-FSA מקיימת מזה מספר שנים הליכים מנהליים באנגליה כנגד מבצעי הפרות; ושופט מנהלי של ה-SEC בארה"ב מוסמך להטיל אמצעי אכיפה הדומים לאלו המוצעים בהצעת החוק.
רשימה מלאה של הפרות מנהליות התיקון כולל רשימה של הפרות מנהליות ביחס לשלושת החוקים המרכזיים שאותם אוכפת הרשות - חוק ניירות ערך, חוק הייעוץ, וחוק השקעות משותפות בנאמנות. בין השאר, כוללת רשימה זו עבירות הנכללות בחוק ניירות ערך דוגמת איסור על מסחר במידע פנים, איסור על פרסום פרט מטעה לציבור, ביצוע מצג כוזב או מטעה כדי להניע לביצוע עסקה בניירות ערך וביצוע עסקות מתואמות במטרה להשפיע שער נייר ערך. בתחום ההשקעות כוללת הרשימה הפרות אשר תכליתן הטיית שיקול דעת היועץ כגון קבלת טובת הנאה בקשר עם ייעוץ/שיווק השקעות שאינה שכר, מתן טובת הנאה ליועץ כדי לקדם מוצרים מועדפים, הצעת תשלום על-ידי מנהל קרן כדי לקדם רכישת יחידות בקרן ועוד.
ההפרות שבהן מדובר במסגרת התיקון הן ברובן הפרות שבוצעו ברשלנות, היינו תוך סטייה מאמת מידה התנהגותית סבירה.
ההליך המנהלי יחול על תאגידים מדווחים, על נושאי משרה בהם (דירקטורים ומנהלים), על מנכ"ל (הנושא באחריות פיקוחית), על מנהלי כספים עבור אחרים (מנהלי קרנות נאמנות, נושאי משרה בקרנות נאמנות, יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות) ועל משקיעים בניירות ערך, בעיקר בכל הנוגע לעבירות לשימוש אסור במידע פנים.
הסמכות לפתיחת הליך בירור מנהלי - בידי יו"ר הרשות יו"ר הרשות הוא המוסמך, בהתאם לחוק החדש, להורות על פתיחת הליך הבירור המנהלי. לאחר קיום הבירור, יוזמן האדם או הגוף שנגדו נאספו ראיות, לשימוע בפני ועדת האכיפה המנהלית. ועדה זו תורכב מעובד רשות ניירות ערך שכשיר לכהן כשופט מחוזי וימונה לתפקידו על-ידי יו"ר הרשות, ומשני חברים נוספים שימונו על-ידי שר המשפטים, האחד משפטן והשני איש שוק הון. ככלל ההליך יתנהל על בסיס מסמכים, ואולם המפר יהיה זכאי לטעון בכתב ובעל פה, בפני הוועדה. הוועדה רשאית בנסיבות מיוחדות, גם על-פי בקשה של המפר, לזמן עדים להישמע בפניה.
הוועדה תוסמך להטיל על מי שמצאה כי ביצע הפרה, שורה של סנקציות:
- הטלת קנסות כספיים בסכום של עד מיליון ש"ח ליחיד וחמישה מיליון ₪ לתאגיד;
- איסור על כהונה בגופים המפוקחים על-ידי הרשות (חברות ציבוריות, חתמים, מנהלי קרנות, נאמנים ובעלי רישיון) לתקופה של עד שנה בלבד, ובאישור בית המשפט עד 5 שנים;
- ביטול רישיון של בעל רישיון לפי חוק הייעוץ או אישור של מנהל קרן ונאמן או שלילתם לתקופה של שנה, ובאישור בית המשפט לתקופה העולה על כך;
- חיוב בנקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה;
התיקון מסמיך את יו"ר רשות ניירות ערך ואת פרקליט המחוז להגיע להסכמה עם המפר או העבריין על קיום הסדר להמנעות מנקיטת הליכי אכיפה או על הפסקה של הליכים שכבר החלו המותנית בתנאים. זאת בתנאי שנחה דעתם כי מילוי תנאי ההסדר ישרת את האינטרס הציבורי. בהסדר כזה יוטלו על המפר סנקציות מוסכמות. במסגרת הסדר מסוג זה לא יהיה צורך בהודאה בעובדות. הסדרי אכיפה להhמנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית יפורסמו לציבור.
יש לציין, כי לצד האכיפה המנהלית, תוסיף הרשות לעשות שימוש מרכזי גם באכיפה הפלילית. הליך זה יתמקד, כנדרש, בעבירות שבבסיסן מחשבה פלילית, ויטופלו בו תיקי חקירה בעלי היקף משמעותי או שיש בהם דרגת חומרה גבוהה מהרגיל. גם הסנקציות הפליליות יוסיפו להיות חמורות מאלה הקבועות בהליך המנהלי, ויכללו, כפי שהיה עד היום, גם עונשי מאסר ומאסר על תנאי.
יו"ר הרשות, פרופ' זוהר גושן, בירך על אישור החוק. "אישור החוק ותחילת יישומו הם הישג גדול מבחינתנו ומהווים השלמה של אחד היעדים המרכזיים של הרשות בהתמודדותה עם אתגרי האכיפה והפיקוח בשוק ההון", אמר, "האכיפה המנהלית מקנה לרשות כלים מהירים ויעילים שישפרו באופן ניכר את ההגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון. החוק הוא תוצאה של עבודה משותפת ומאומצת של גורמים רבים, ואני רוצה לציין במיוחד את מעורבותה המקצועית של ועדת הכספים והעומד בראשה, ח"כ
משה גפני, אשר אין ספק כי הייתה לו תרומה מכרעת הן לקיומו של הליך חקיקה יסודי ומעמיק, והן לעיצובו של חוק מידתי ומאוזן. אני מאמין ואף בטוח שהציבור הוא הנהנה העיקרי מהרפורמה החשובה הזו".
