בקשה לייצוגית ב-20 מיליון שקל נגד כלל מימון

לעסקה זו, טוענת התובעת, נלוו שתי עסקות נוספות להן לא היה הצרכן מודע בפועל, או שלא הבין ולא יכול היה להבין את משמעותן: עסקה עם טלראן לרכישת ציוד לווייני ועסקה עם כלל מימון לקבלת הלוואה המיועדת למימון רכישת הציוד מטלראן. כך נוצר מצב, לפיו לקוח שמעוניין היה בעסקה העיקרית (שידורי טלוויזיה בלוויין) לא שילם במסגרתה ולו אגורה אחת שחוקה, וכל כספו שימש למימון שתי עסקות אחרות לחלוטין. התוצאה הייתה, כי גם במקרה של כשלון תמורה מלא (העדר שידורי טלוויזיה) הלקוח יהיה מחויב להמשיך ולשלם לנתבעות. ואכן, נטען בתביעה, כאשר מקסימום (וחברות הקש האחרות) נעלמו, והצרכן לא יכול היה להמשיך ולקבל את השירות אותו רכש, סירבו טלראן וכלל מימון לשחרר אותו מהתחייבותו כלפיהן. במקרה של התובעת, נאמר בתביעה, התנהלה שיחת המכירות איתה ועם בעלה ברוסית, אך החוזה עליו הוחתמו היה בעברית. לדבריה, כל שנאמר לה באותה עת היה, כי הציוד יהיה של טלראן וכי התשלום ייעשה באמצעות כלל מימון. למן היום הראשון התאפיין השידור בתקלות כמעט יומיומיות, אשר הצריכו פניות תכופות לשירות הטכני של החברה. באוקטובר 2010 פנתה התובעת פעם נוספת למקסימום בכדי להודיע על תקלה בשידור. הנציגה הטלפונית ששוחחה איתה הזדהתה כעובדת טלראן והודיעה, כי מקסימום איננה קיימת עוד, כי המענה בקווי הטלפון שלה הוא זמני, וכי על המעוניינים לקבל שירותי תמיכה טכנית, להתקשר בהסכם חדש עם טלראן בתשלום נוסף. כאשר הודיעה התובעת למקסימום על ביטול ההתקשרות עימה, ושלחה העתק לכלל מימון, קיבלה מענה רק מן האחרונה ולפיו עליה להחזיר את מלוא ההלוואה שנטלה ממנה. בדיקת מסמכי ההלוואה שהוצגו בפני התובעת העלו, לטענתה, כי חתימתה זויפה.

על-פי התביעה, מדובר ב"עוקץ" מתוחכם ובו שלוש עסקות. הראשונה הייתה בין הלקוחות למקסימום, לאספקת חבילת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. בעסקה זו, טלראן איננה נזכרת כלל ואילו כלל מימון מוצגת כמי שמעניקה שירותי מימון וליווי דווקא למקסימום. העסקה השנייה - בין הצרכנים לטלראן, בה רכשו הלקוחות ללא ידיעתם ציוד לוייני. העסקה השלישית, שגם היא הוסתרה מהלקוחות, הייתה לקבלת הלוואה מכלל מימון לצורך רכישת ציוד טלראן. "במסגרת התקשרות משולשת זו, מלוא הכספים אשר שולמו וישולמו על-ידי התובעת, בהתאם להוראת הקבע, שולמו וישולמו ישירות לכלל מימון בגין החזר ההלוואה (כך עולה כביכול מהמסמכים) ואילו כלל מימון, מצידה, העבירה את מלוא כספי ההלוואה ישירות לטלראן (אף זאת כעולה מהמסמכים). כלומר: התשלומים התבצעו רק על ציר היחסים התובעת-טלראן-כלל מימון (במסגרת שתי העסקות האחרונות), אך לא על ציר היחסים התובעת-מקסימום (שזו העסקה הראשונה, בה ובה בלבד הסכימה התובעת להתקשר)", נטען בתביעה. "מקסימום, אשר לכאורה עמדה בקשר עם הלקוח והיא זו אשר מכרה לו את המוצר/שרות - קרי חבילת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (כולל תמכה ושירות), לא קיבלה ולא אמורה הייתה לקבל ולו אגורה אחת שחוקה מהתובעת. התשלום כולו בוצע במסגרת שתי עסקות אחרות, שונות לחלוטין, עם שני גופים שונים לחלוטין. מה, אם כך, הרוויחה מקסימום מהתקשרות סיבובית זו? התשובה המתבקשת לתהייה זו הינה, כי מקסימום פעלה, ככל הנראה, כ'קבלן משנה' - או ליתר דיוק מעין 'שלוח' מטעם טלראן ו/או כלל מימון, בתמורה לעמלות ששולמו לה, בין אם על-ידי טלראן ובין אם על-ידי כלל מימון ובין אם על-ידי שתיהן יחד", טוענת התובעת. טרם הוגשו כתבי הגנה. מכלל מימון נמסר כי היא דוחה מכל וכל את הטענות למעורבותה לכאורה בתרגיל עוקץ, וכי על שאר הטענות היא תשיב בבית המשפט, לאחר שתלמד את כתב התביעה.