עמותת אומ"ץ עתרה היום (ג', 25.1.11) לבג"ץ בבקשה לפרק את "הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר", המייצג למעשה את השוטרים והסוהרים בפני המדינה. העמותה טוענת, כי רשם העמותות חזר בו מדרישותיו לתיקון ליקויים חמורים שהתגלו בארגון, מאז החל לייצג אותו הרשם הקודם - עו"ד ירון קידר, אשר בעצמו טיפל בתלונות נגד הארגון.
בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד מירה רום, מפורטים ליקויים חמורים בפעילות הארגון, אשר לטענת אומ"ץ מגיעים עד כדי הפרת חוק העמותות והחוק האוסר על התארגנות מקצועית של שוטרים וסוהרים. בעמותה למעלה מ-16,000 חברים ותקציבה השנתי עומד על 6 מיליון שקל.
לדברי אומ"ץ, במהלך השנתיים בהן בודק רשם העמותות את הליקויים בארגון, הוא דרש ממנו באופן חד-משמעי לתקן אותם על-פי הנחיותיו. מדובר במיוחד על חשיפת פנקס חברי העמותה ועל תיקונים בתקנונה. ואולם, לאחר שקידר החל לייצג את הארגון, בשלהי 2009, ויתרה סגנית הרשם, עו"ד אביטל שרייבר, על הדרישות הקודמות והגיעה עם העמותה להסכמות המנוגדות לכללי המינהל התקין והפוגעות בחבריה.
דמי החבר מנוכים ממשכורות השוטרים והסוהרים עוד מתבקש בג"ץ להורות לשר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה ונציב שירות בתי הסוהר, להורות לכל השוטרים והסוהרים החברים בעמותה לבטל את חברותם בה. לטענת אומ"ץ, המצג כאילו נשות השוטרים והסוהרים הן החברות בעמותה, הוא מצג שווא, שכן הן לא הגישו בקשה להצטרף אליה, אינן משלמות דמי חבר ואינן מופיעות בפנקס החברים. למרות זאת, הן הבוחרות והנבחרות למוסדות העמותה - בניגוד לחוק העמותות.
לעומת זאת, בעליהן משלמים את דמי החבר (30 שקל בחודש) בניכוי ישיר ממשכורותיהם ומופיעים בפנקס החברים - וכאמור, דבר זה נעשה בניגוד לחוק. אומ"ץ מציינת, כי העמותה פועלת במפורש ובגלוי לשיפור תנאי ההעסקה של השוטרים והסוהרים, ובכך יוצרת התאגדות בלתי חוקית שלהם.
אומ"ץ מסתמכת בעתירתה בין היתר על עמדתו של רשם העמותות עצמו, כפי שהובעה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, בדבר הליקויים הקשים בעמותה וסירובה לתקן אותם. היא גם מציינת, כי מאז הקמתה בשנת 1983 ועד היום, אין לעמותה אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות.
העתירה מפרטת את התלונות שהוגשו לרשם העמותות לאורך השנים בנוגע להתנהלותו של הארגון ואת פעולות הביקורת שביצע הרשם בעשר השנים האחרונות. בין היתר התברר, כי לעמותה לא הייתה ועדת ביקורת, היא התקשרה עם ספקים בלא מכרזים ובמשך 12 שנים לא התכנסה האסיפה הכללית שלה. תלונות אחרות, כולל של מי שהיה היועץ המשפטי של העמותה, טענו שהיא מנוהלת בצורה הגובלת בשחיתות, מעניקה הטבות שכר חריגות, מבזבזת כספי ציבור ומסרבת למסור לשוטרים מידע בסיסי על עצמה ולהעניק להם סיוע משפטי המגיע להם על-פי נהליה.
באוגוסט 2008 שלח הרשם לעמותה מכתב לפני פירוק, אך העניק לה הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים, על-פי הנחיותיו ובפיקוחו הצמוד. ואולם, העמותה סירבה לעשות זאת ובעיקר סירבה להעביר לעיונו של הרשם את פנקס החברים. לטענת אומ"ץ, סירוב זה נובע מכך שהעברת הפנקס תחשוף את העובדה שחברים בה שוטרים וסוהרים - בניגוד לחוק.
לדברי אומ"ץ, די במצב זה על-מנת לחייב את פירוק העמותה, ואילו פעילותו של קידר עבורה והעובדה שחבריה פועלים בניגוד לחוק בעצם חברותם, מדגישות עוד יותר את הצורך לפרק אותה. לטענתה, האופי הבלתי-חוקי של ההתארגנות ידוע לשר לביטחון הפנים, למפכ"ל המשטרה ולנציב שב"ס, אך הללו בחרו לעצום את עיניהם ולהימנע מכל פעולה.
אף חבר לא הצליח לצלם את הפנקס עוד טוענת אומ"ץ, כי עם תחילת מעורבותו של קידר, הועבר הטיפול בעמותה במסגרת רשם העמותות לידיה של שרייבר (שהייתה סגניתו). זו התקפלה בפני תכתיביו של קידר, ובעיקר נסוגה מן הדרישה להעביר לעיון הרשם את פנקס החברים - דרישה עליה עמד הרשם גם בפני בית המשפט, שקיבל את עמדתו. כמו-כן, אישרה שרייבר את המתווה לתיקון הליקויים שהציע קידר (שכאמור טיפל בתלונות נגד העמותה כאשר שימש כרשם).
במקום לאפשר לכל חבר בעמותה לעיין בפנקס ולצלמו, הסכים קידר שניתן יהיה לעשות זאת רק במשרדי העמותה בלוד, בזמנים מוגבלים, תמורת תשלום (542 שקל) ואחרי חתימה על התחייבות לסודיות. הודעה על כך פורסמה רק באתר העמותה, ולא נשלחה לחבריה.
אומ"ץ מציינת, כי רק אחד מבין 16,000 חברי העמותה ביקש לצלם את הפנקס, אולי הסתבר לו שאין בכך כל תועלת: בפנקס אין מספרי טלפון של החברים, ומספרי תעודות הזהות שלהם כוללים חמש ספרות בלבד. אותו חבר ביקש לשלוח אליו בדואר את הפנקס, שילם אך לא קיבל את מבוקשו, ולבסוף התייאש וויתר.
עוד מציינת אומ"ץ, כי רשם העמותות דרש בעבר מן העמותה לשלוח את טיוטת התקנון לבתי כל חבריה, על-מנת שיוכלו להעיר את הערותיהם. הרשם אף סירב לאשר את התקנון בשל העובדה שאושר באסיפה כללית שכונסה בניגוד לחוק. ואולם, בעקבות התערבותו של קידר, הסכימה שרייבר כי אותו תקנון יאושר לאחר שהחברים יוזמנו באמצעות אתר העמותה להציע בו שינויים. בפועל, איש לא הציע שום שינוי.
