נשיא סוריה,
בשאר אסד, אמר כי יקדם ויעודד רפורמות פוליטיות נוספות במדינה, אולי כרמז לכך שההתקוממות האלימה במצרים מאלצת מנהיגים בכל האזור לבחון מחדש את המדיניות שלהם.
בראיון נדיר, אמר אסד ל"
וול סטריט ג'ורנל", כי המחאות במצרים, בתוניסיה ובתימן הן התחלתה של "תקופה חדשה" במזרח התיכון, וכי מנהיגי ערב צריכים לעשות יותר כדי להתאים את עצמם לשאיפות הפוליטיות והכלכליות של העם. סוריה, אמר אסד, נמצאת מבחינה גיאוגרפית ופוליטית במרכז המזרח התיכון וזו הסיבה לכך שהיא מעורבת בכל הבעיות הקיימות באזור, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף.
לשאלה כיצד הוא רואה את האירועים המתרחשים במצרים, בתוניסיה ובתימן, את כלל השינויים באזור ואת ההשפעה שיש לכך על סוריה, ענה אסד כי הדבר דומה ל"מים עומדים". אסד תיאר מצב בו במים עומדים מצטברים זיהומים וחיידקים, במיוחד כשהדבר מתרחש לאורך עשורים, ובמיוחד בעשורים האחרונים, למרות שינויים רבים המתרחשים בעולם ובחלקים מסוימים במזרח התיכון, כולל בעירק, בישראל ובאפגניסטן. "בגלל שקפאנו על השמרים", אמר, "אנו סובלים כעת מחיידקים. לכן, מה שרואים כעת באזור הוא סוג של מחלה".
"אנחנו לא תוניסאים ולא מצריים. אנחנו לא יכולים להיות אובייקטיביים במיוחד כשהמצב עדיין שרוי בערפל ולא ברור", אמר. לדבריו, כל מה שקוראים או שומעים בתקופה זו אינו מציאותי, אינו מדויק ולא אובייקטיבי.
לעמוד בקצב השינויים לדבריו של אסד, מדובר בעיקר בייאוש, משום שבכל פעם שמתרחשת התקוממות, היא ראיה לקיומו של כעס, והכעס ניזון מייאוש. לייאוש, לפי אסד, יש שני גורמים: פנימי וחיצוני. הפנימי הוא שהאשמים הם "אנחנו, כמדינות וכגורמים רשמיים" והחיצוני הוא "אתם", כבעלי כוח עצום או מה שאתם מכנים "המערב", או "הקהילה הבינלאומית". לדברי אסד, "הקהילה הבינלאומית" מורכבת למעשה מארצות הברית ומעוד כמה מדינות, אך לא מהעולם כולו, ולמרות זאת, היא מעורבת בהתרחשויות באזור מזה עשורים.
בהיבט של הגורמים הפנימיים מדובר למעשה בשינוי, ציין אסד. "החברה משתנה וצריך לעמוד בקצב השינויים, כמדינה ומוסד. חשוב לקדם את עצמך במקביל להתקדמות החברתית. חייב להיות משהו שישמור על האיזון. זוהי הכותרת החשובה ביותר". עוד אמר כי הבעיות הקיימות באזור, היעדר מצב של שלום, הפלישה לעירק, ההתרחשויות באפגניסטן והתהודה שיש לכך בפקיסטן ובאזורים אחרים, הביאו לייאוש ולכעס.
אסד טוען כי מעמדו טוב יותר מזה של הנשיא מובארק, זאת בשל עמדתו האנטי-אמריקנית והסכסוך עם ישראל. לדבריו, חשוב להיות קשוב לאמונות של העם וזו גם הסיבה ליציבותה של סוריה.
לשאלה כיצד הוא רואה כיום את תהליך השלום והאם התהליך "מת" מבחינתו, ענה אסד כי התהליך אינו מת משום שאין אפשרויות אחרות. "אם אתה רוצה לדבר על מותו של תהליך השלום, הרי שהמשמעות היא שכולם צריכים להתכונן למלחמה הבאה, וזהו אינו האינטרס של סוריה ולא של האזור בכלל". אסד מאמין שישראל למדה את הלקח בשנת 2006, שהוא: "כוח-על" במזרח התיכון לא יכול להביס אפילו סיעה קטנה, למרות כל הכוח הצבאי שבידם.
הטכנולוגיה משתנה, אמר, והטקטיקות השתנו גם הן. "הכל משתנה ולמרות זאת אנו מאמינים שרק שלום יכול לעזור לנו". זוהי הסיבה, לדבריו, שהוא אופטימי.
