בג"ץ דחה עתירה נגד הירי הארטילרי לעבר רצועת עזה

בית המשפט העליון דחה (ב', 31.1.2011) עתירה שהוגשה ב-2006 נגד הירי הארטילרי צה"ל לעבר רצועת עזה, שבא בתגובה לירי קסאם לשטח ישראל. הנשיאה דורית ביניש קבעה, כי מדובר בעתירה הנוגעת לדרכי פעילות מבצעית, בהן ימעט בית המשפט להתערב, ומכל מקום - המדינה הודיעה שהפסיקה ירי זה. העותרים, שורה של גופים לזכויות אדם, טענו, כי צה"ל החליט להקטין את טווח הביטחון בירי פגזים לרצועת עזה מ-300 מטר מאזרחים, בתי אזרחים ואובייקטים אזרחיים אחרים לטווח של 100 מטר מהם, והדבר גורם לפגיעות בנפש. המדינה טענה, כי הפעילות בה נוקט צה"ל נגד הטרור מרצועת עזה מתבצעת בהתאם לדין הבינלאומי. היא הדגישה את העובדה, שפעמים רבות מבוצעת הפעילות במכוון מאיזורי מגורים המאוכלסים בצפיפות. לטענתה, הירי הארטילרי נועד לפגוע במשגרי הקסאמים ולשבש את השיגורים מאותם מקומות. ביוני 2007 הודיעה המדינה לבג"ץ, כי מנובמבר 2006 לא מתבצע עוד ירי ארטילרי בגזרת רצועת עזה, בהתאם להחלטת מדיניות שהתקבלה על-ידי הדרגים הצבאיים והמדיניים הבכירים ביותר. לצד זאת ציינה המדינה, כי ייתכן ובעתיד יוחלט על חידוש הירי הארטילרי, והדרגים הצבאיים והמדיניים הבכירים יבחנו תחת אלו מגבלות ובהתאם לאלו נהלים ייעשה הדבר. ביניש מציינת, כי מאז לא קיבל בג"ץ כל עידכון באשר להיבטים הנוגעים לפעילות צה"ל ברצועת עזה הכרוכים בנטען בעתירה. לכאורה ניתן להסיק מכך, כי אכן המדיניות שנתקפה בעתירה לא יושמה מאז יוני 2007, ובהתחשב בכך יש לדחות את העתירה. ביניש מדגישה, כי גדרי התערבותו של בית המשפט בעתירה זו הם מצומצמים ביותר. "המדובר בעתירה בעלת זיקות ישירות להיבטים מבצעיים-מקצועיים מובהקים בתכנון פעילות ההגנה והלחימה של צה"ל מפני רקטות הקסאם המשוגרות לשטחי ישראל במטרה לפגוע בתושביה. "... דרישה זו יוצרת קושי, שכן היא מערבת בתוכה היבטים מבצעיים צבאיים מובהקים, אשר כידוע המומחיות בכגון דא נתונה לרשויות הצבא האמונות על כך, ולכן יטה בית המשפט למשוך ידיו מלהתערב בהם. בנסיבות העניין שלפנינו ביקשו אומנם העותרים לעטוף את ההיבט הדומיננטי של עתירתם בטענות משפט, אך התקשינו לראות כיצד התערבותנו בנסיבות העניין לא תחרוג מגדרי תחומי הביקורת השיפוטית המקובלים במשפטנו בסוגיות נשוא העתירה". ביניש שבה ומדגישה, כי בחינת חוקיות הפעולות של צה"ל אל מול תושבי עזה נתונה לביקורת שיפוטית. בג"ץ נדרש בעבר לבחינת סוגיות המשיקות במובנים מסוימים להיבטים מבצעיים-מקצועיים, כאשר עוררו שאלות משפטיות שעסקו בסמכויות הצבא בעת לחימה - בהתאם לדיני הלחימה - ובמגבלות המוטלות עליו על-ידי המשפט הבינלאומי. במקרה הנוכחי, היא מדגישה, אין הצדקה להתערבות בג"ץ, שכן העתירה מתמקדת בסוגייה "בעלת היבטים מבצעיים דומיננטיים, אשר ספק אם יש בידינו כלים להכריע בה". עם זאת, בג"ץ היה עשוי לבחון את הסוגיות העולות בעתירה, אלמלא שינוי הנסיבות כפי שתואר. לסיכום אומרת ביניש: "לא ראינו, אפוא, כי בידינו לבחון את האמצעים שהפעיל צה"ל בתגובה למתקפות הטרור מעזה שעמדו ברקע העתירה, וזאת הן משום הריסון המתחייב בהפעלת ביקורת שיפוטית בכל הנוגע לפעילות צבאית מבצעית שאינה נוגדת על פניה את הדין, ובמיוחד בנסיבות העניין כאשר הביקורת מתבקשת כלפי מדיניות מבצעית שעל-פי הודעת המדינה אינה נוהגת עוד".