ברבעון הרביעי של שנת 2010 נמשכה ההתאוששות במשק, שהחלה עוד באמצע 2009, בפעילות הריאלית ובתעסוקה, וניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים - כך עולה (יום ד', 2.2.11) מדוח האינפלציה הרבעוני שהוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד
סטנלי פישר - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
על-פי הדוח, מדד המחירים לצרכן עלה ברבעון הרביעי של 2010 ב-0.8 אחוז, ובניכוי הרכיבים העונתיים - פירות וירקות והלבשה והנעלה - הוא עלה ב-0.2 אחוז. עלייתם של מחירי האנרגיה והמזון הייתה מהירה מזו של שאר רכיבי המדד, 1.4 אחוזים, והם משכו כלפי מעלה את המדד הכללי.
בסעיף הדיור (המתבסס על שכר הדירה), שהוביל את האינפלציה ברבעונים הקודמים, הייתה ברבעון הרביעי התמתנות. קצב האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עלה מעט ברבעון הרביעי ביחס לשלישי - ל-2.7 אחוזים. על-פי סקר מחירי הדירות (רכישה) הואצה עליית מחיריהן בחודשים אוקטובר ונובמבר לאחר חודשיים של התמתנות.
האינדיקטורים לפעילות הריאלית ברבעון הרביעי - סקר החברות, המדד המשולב והמודלים להערכת ההווה לרבעון הרביעי - מצביעים על המשך מגמת הצמיחה בקצב דומה לזה של הרבעון הקודם. על-פי הערכות בנק ישרלא, התרחבו ההשקעות והיצוא בקצב מהיר, ואילו הצריכה הפרטית (כולל השוטפת) עלתה בשיעור מתון, לאחר יציבות ברבעון הקודם. התחזית לרבעון הרביעי מתבססת, בין השאר, על נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי של 2010, שלפיהם צמח התמ"ג ב-4.4 אחוזים, נמשך הגידול המהיר של ההשקעות, הואצה הצריכה הציבורית, ואילו בצריכה הפרטית וביצוא הסחורות והשירותים נרשמה יציבות.
מנתוני שוק העבודה לרבעון השלישי ומאינדיקטורים לרבעון הרביעי של 2010 עולה כי שיעור האבטלה במשק נמוך יחסית (בהשוואה היסטורית), אף כי הוא עלה ברבעון הנסקר כתוצאה מעלייה מתונה של שיעור ההשתתפות. לפי שעה, קובע הדוח, לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים. השכר הריאלי והנומינלי אומנם עלו ברבעון השלישי, אך עלות העבודה ליחידת תוצר (המביאה בחשבון את העלייה בפריון העבודה) ירדה ברבעון. יחד עם זאת, חברות המשתתפות בסקר החברות מדווחות במרבית הענפים על עלייה, אומנם מתונה, בקושי לגייס עובדים מקצועיים - סימן להתקרבות אל תעסוקה מלאה.
הדוח מעלה עוד כי ברבעון השלישי של 2010 נמשכה מגמת הצמיחה בכלכלה העולמית. עם זאת, הצמיחה במשקים המפותחים עדיין נמוכה (יחסית לצמיחה הפוטנציאלית), למרות האצתה בארצות הברית וביפן ברבעון השלישי. באירופה התמתן מעט שיעור הצמיחה. בשוקי העבודה בארצות אלה עדיין לא מסתמנת התאוששות, ושיעורי האבטלה נותרו גבוהים. לפי אינדיקטורים שונים, ההתאוששות המהירה יחסית במשקים המתפתחים (בהשוואה למפותחים) נמשכה גם במהלך הרבעון הרביעי. על-רקע זה העלאת הריביות במשקים אלו, לצד דחייה של הצפי להעלאות הריבית לסוף 2011 במשקים המפותחים (בעיקר בארה"ב ובאירופה), המשיכה לעודד יבוא הון למדינות המתפתחות, ובדומה להן גם לישראל.
במהלך הרבעון הרביעי המשיך בנק ישראל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית, שמטרתה העיקרית לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד, תוך תמיכה בפעילות המשקית ושמירה על היציבות הפיננסית. הריבית לחודש אוקטובר הועלתה ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 2 אחוזים, ובחודשים נובמבר, דצמבר וינואר 2011 היא הושארה ללא שינוי. לשם המשך השגתם של יעדי המדיניות, בפרט לנוכח עלייה בציפיות האינפלציה בעת האחרונה, העלה בנק ישראל את הריבית בפברואר 2011 ל-2.25 אחוזים.
פעולות מנע בתחום המט"ח והמשכנתאות וחשש מעליית מחירי הסחורות על-פי נתוני מאזן התשלומים יבוא ההון לישראל ברבעון הנסקר התמקד ברכישת מילוות קצרי מועד (מק"ם) ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת החזקותיהם של הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"ם. בבנק ישראל אומרים כי ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח. לשם צמצום השפעות קצרות טווח אלה על שער החליפין התערב בנק ישראל בשוק ורכש מטבע חוץ. בינואר 2011 הטיל בנק ישראל על תושבי ישראל חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ, ועל תושבי חוץ - חובת דיווח על פעילותם בנגזרי מטבע חוץ ובמק"ם. כן הטיל בנק ישראל על התאגידים הבנקאיים חובת נזילות בגין עסקות בנגזרי מטבע חוץ מול תושבי חוץ.
שערי החליפין הנומינלי, האפקטיבי והריאלי של השקל נותרו בתחילת הרבעון הרביעי ללא שינוי משמעותי, ובמחצית השנייה של הרבעון הם יוספו - על-רקע הרחבת פער הריביות בין ישראל למשקים הגדולים והעודף בחשבון השוטף.
לנוכח העליות המשמעותיות של מחירי הדירות (יחסית למדד הכללי) ושל היקפי האשראי לדיור, וחרף הערכות כי אין בועה בשוק הדיור ב-2010, נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות (אלה הניתנות בריבית משתנה וביחס מימון גבוה), ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.
הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם (א) אי-הוודאות לגבי הצמיחה, ובמיוחד אי-וודאות ביחס להתמודדותן של חלק ממדינות אירופה וארה"ב עם גירעונות פיסקליים גבוהים, והשפעתה על כלכלת העולם, ובכלל זה על הביקושים ליצוא הישראלי. סיכון נוסף מצוי במגמת עלייתם של המחירים המסתמנת בשוקי הסחורות בעולם, שעלולה להביא לעליית האינפלציה בעולם כולו, גם בישראל.
