ביהמ"ש העליון החמיר היום (ד', 2.2.2011) בעונשו של ערבי ישראלי שמסר ידיעות בדוא"ל לחיזבאללה. האיש, ששמו נאסר לפרסום, נדון ל-4.5 שנות מאסר, לעומת שלוש שנים שגזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים.
הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, ב-18 עבירות של מסירת ידיעה לאויב. הוא יצר את הקשר עם חיזבאללהבדוא"ל ותירגם עבור הארגון מאמרים מעברית ומאנגלית לערבית. מאוחר יותר, כאשר ביקר עם משפחתו בדמשק, קיבל הנאשם מחיזבאללה דיסק ובו תוכנת הצפנה, כך שיוכל לשלוח מידע מוצפן.
בהמשך הנחה המפעיל את הנאשם לאסוף ידיעות על בסיסים צבאיים, מתקני חשמל ומתקני תקשורת, לספק מידע על אנשים שהוא מכיר, כולל על מקום עבודתם ותפקידים ביטחוניים בהם הם עוסקים ולהעביר מידע על יהודים וערבים שיהיו נכונים להעביר מידע תמורת כסף. במשך כחודש העביר המערער למפעילו שמונה מסרים ובהם פרטים רבים אודות בסיסי צבא ומשמר הגבול. כן העביר דיווחים בנוגע לאזרחים ישראלים, ביניהם קצין משטרה בכיר ואחרים שיש להם לטענתו קשר ליחידות מובחרות בצה"ל.
בית המשפט המחוזי ציין, כי מבין 18 הידיעות שהועברו, חלקן הקטן בדוי, חלקן סתמיות והנזק שנגרם אינו גדול, אולם מדובר בקשר ראשוני שעלול היה להתפתח. עוד צוין, כי אין מדובר במעידה מקרית או באי-הבנה. בשל העובדה שהודה באשמה, לא החמיר עימו המחוזי.
השופטת
עדנה ארבל קבעה בעליון, כי העונש אינו משקף את חומרת מעשיו והוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. לדבריה, העונש על עבירות נגד בטחון המדינה צריך בעיקר להיות מרתיע, כך שיילקח בעתיד בחשבון בטרם יחליט מאן דהוא לעסוק בפעילות עבריינית נגד בטחון המדינה.
ארבל מציינת, כי יש שני היבטים של חומרה בפעילותו של האיש. הראשון: מדובר בתושב ישראל המחזיק תעודת זהות ישראלית, דבר המאפשר לו חופש תנועה בתוך ישראל ומהווה יתרון חשוב שהוא בגדר "נכס" לארגוני הטרור. השני: ריבוי המקרים בהם נוצר קשר אינטרנטי עם גורמים עוינים, מחייב הרתעה ספציפית בהקשר זה.
"חומרה יתרה נודעת לעובדה שאדם האוחז בתעודת זהות ישראלית חובר אל אויביה וחורשי רעתה בימים בהם מנהלות רשויות המדינה מאבק מתמיד, סיזיפי, בניסיונות השונים של גורמי הטרור לפגוע בישראל", מוסיפה ארבל.
"הסיוע לגורמי הטרור, יש להטעים, אינו מתמצה אך בפעילות שניתן להגדירה ב'מעגל הראשון' של הטרור ועניינה בנטילת חלק בביצוע פיגועים ממש. המאבק שמנהלת ישראל מול ארגונים אלה הוא קשה ועיקש, פעולותיהם של ארגוני הטרור נגד המדינה שונות ומגוונות, ולא את כולן ניתן לקשור לפעולה קונקרטית נגד בטחון המדינה, אך המגמה אחת היא בין אם מדובר בבקשה לצלם בסיסי צבא, לתרגם ידיעות או להעביר מידע".