תרומה לארגון נשות אורט, 100 שקלים עבור סיור למפעל תנובה, תוספת של 100 שקלים לטיול סוף שנה, 20 שקלים עבור טקסי זיכרון ו-100 שקלים עבור פרויקט השאלת ספרים, כאשר בכל בית הספר אין אפילו ספר אחד להשאלה - כל אלה הן דוגמאות לתשלומים הנגבים על-ידי מוסדות חינוך מההורים שלא כחוק.
הנתונים הללו ועוד רבים נוספים הובאו (יום ד', 2.2.11) בדיון ועדת החינוך של הכנסת שעסק בנושא תשלומי הורים עודפים. לדיון הגיעו הורים לתלמידים בבית הספר "הבית של תמר" שקבלו על סכום הלימוד הגבוה אותו הם נדרשים לשלם וזאת למרות שבית הספר ממומן רובו ככולו על-ידי משרד החינוך.
ממסמך שהגישה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת לוועדת החינוך עולה כי משרד החינוך מפרסם הנחיות שונות בדבר גביית תשלומים עבור "שירותים מרצון" ו"תשלומים נוספים" (תל"נ), אך כמעט שאינו נוקט צעדים פעילים לאכיפתן. עוד עלה מן המחקר כי בסעיף רכישת שירותים מרצון הסכום המרבי הממוצע המותר לגבייה הוא 310 שקלים, אך בפועל הסכומים הנגבים חורגים מהממוצע בשיעור של 330%.
החריגה הכספית שנמצאה בחינוך העל יסודי גבוהה בהרבה מזו שבחינוך היסודי. ממצאי הדוח של מחלקת המחקר מצביעים על כך שמשרד החינוך אינו מגביל את סכום הגבייה המרבי לכל שירות ושירות במסגרת הרכישה מרצון ואינו מפקח על הפעלת השירותים הנרכשים במסגרת זו. בנוסף, ממצאי הבקרה על גביית תשלומי ההורים שערך משרד החינוך בשנים הקודמות, העלו כי גם בסעיף זה ישנן חריגות בגביית התשלומים.
"לא מסוגלים לשלם? עברו לבית ספר אחר" ירמיה, אב לתלמידה בכתה י', סיפר כי כאשר רשם את בתו לפני כשלוש שנים לכיתה ח' נדרש לשלם 6,000 שקלים עבור שנת לימודים. "השנה", אמר ירמיה, "כיתות ח' נדרשות לשלם 9,000 שקלים ואילו כיתות י' - 16,500 שקלים עבור שנת לימודים אחת".
סמדר, אמא לשני ילדים לקויי למידה הלומדים ב"בית של תמר", סיפרה כי נאלצה לשלם עבור ילדיה 20,000 שקלים עבור לימודים בשנה זו. כל ההורים שנכחו בדיון התלוננו על כך שלמרות פניות חוזרות ונשנות למשרד החינוך, לא קיבלו מענה ולכן נאלצו לפנות לבית המשפט. עוד הוסיפו ההורים כי מהנהלת בית הספר, הנמצא בבעלות פרטית, נמסר להם כי אם אינם מסוגלים לשלם את שכר הלימוד עליהם לחפש לילדיהם בית ספר אחר.
נציגת "הבית של תמר", קרן רז-מורג, תקפה בדיון את משרד החינוך וטענה כי המשרד מחנך לבינוניות וכי בתי הספר הפרטיים מעלים את ממוצעי הציונים של מבחני המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים, דבר שעולה בקנה אחד עם שאיפותיו של משרד החינוך. "למשרד החינוך יש סכיזופרניה - מצד אחד יוצא נגד הפרטת מעכת החינוך, אך מצד שני גאה בהישגי בתי הספר הפרטיים", אמרה.
רז-מורג הוסיפה כי יכול להיות שהעלאת סכום הלימוד לפני כל שנה אינה נכונה ומעמידה את ההורים במצב לא נעים, אך ההורים יודעים שבית הספר מציע מכלול של תוכניות ויש באפשרותם להחליט מראש האם הם מעוניינים לשלם ושילדיהם ילמדו בבית הספר.
ד"ר לאה שקד ממשרד החינוך, אמרה בתגובה כי דבריה של רז-מורג אינם נכונים וכי משרד החינוך מממן ב-100% את "הבית של תמר" ולכן אין צורך לגבות תשלומים נוספים מההורים. היא ציינה עוד כי משרד החינוך מתקצב 8 עד 12 ילדים לקויי למידה בכתה בבית הספר, ולכן אין צורך בסעיף "פיצול כיתות" עבורו גובה "הבית של תמר" סכומים נוספים.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ
אלכס מילר (ישראל ביתנו), אמר כי "לא ייתכן שבתי הספר יהיו במעמד משפטי של חברה בע"מ וכל ניסיון לעשות רווח על גבם של התלמידים הוא פסול מיסודו".
מילר פנה בקריאה למשרד החינוך להילחם בגביית התשלומים החורגים ולמנות עובד משרד אשר יהיה אחראי על פניות ציבור בכל הנוגע לתשלומים אותם נדרשים ההורים להעביר לבתי הספר.
יו"ר הוועדה הודיע עוד כי הוא שוקל לחוקק שני חוקים, הראשון שימנע מבתי ספר להיות חברה בע"מ והשני המטיל אחריות אישית ופלילית, על מנהלי בתי ספר שגובים תשלומים מעבר למותר. עוד הודיע יו"ר הוועדה כי יערוך ישיבה נוספת בשבוע הבאה בנושא הפרטת מערכת החינוך וביקש ממחלקת המחקר והמידע נתונים על מספר בתי הספר בישראל המוגדרים כחברה בע"מ.
