"יש לנו בהחלט סיבות רציניות לדאגה לגבי התפתחות מדיניות הפנים והחוץ של טורקיה" - כך אמר (יום ב', 8.2.11) ד"ר אריאל כהן, עמית מחקר בכיר ב-Heritage Foundation בארצות הברית במהלך מושב "טורקיה, היש מקום לדאגה?", שנערך במסגרת כנס הרצליה 2011 במרכז הבינתחומי.
לדבריו, טורקיה מעמידה בספק את יחסיה עם ארה"ב בכל פעם מחדש וגם איפשרה ליחסיה עם ישראל להתדרדר עוד לפני המרמרה. כהן הזכיר, כי
ארדואן זכה לתשואות רבות בעקבות המשפט: "אתם בוודאי יודעים כיצד לרצוח", שאמר לנשיא
שמעון פרס.
לדברי כהן, שבירת הסנקציות על-ידי חברות טורקיות, שהוקעה על-ידי הממשל האמריקני, בהחלט מצביעה על נתונים מדאיגים וכדאי שנמשיך לפעול עם כוחות פרו-מערביים כדי להפוך את התהליך על פיו. "אם טורקיה תמשיך לעמוד לצידה של חיזבאללה ותתמוך בשינויים הרדיקליים במצרים ובאירן, ישראל תעמוד בפני אחד האיומים הקיומיים הקשים ביותר ב-60 ויותר השנים האחרונות שלה. להבדיל מהמתחרים הערבים שלה, לטורקיה יש עבר צבאי מפואר, יש לה צבא מאוד חזק, היא חברה בנאט"ו ויש לה בסיס תעשייתי רחב היא נמצאת בליגה העולמית", אמר כהן.
פרופ' בארי רובין, ראש מכון גלוריה לחקר המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ציין, כי לאור האידיאולוגיה והכיוון שאליו הממשל הטורקי פונה, ישראל לא יכולה לעשות דבר כדי לשנות את המצב הקיים. לדבריו, השינוי יתרחש רק כאשר תקום ממשלה חדשה בטורקיה.
"בטורקיה מתרחשת כעת 'מהפכה בהילוך איטי', אמר פרופ' סולי אוזל, מומחה ליחסים בינלאומיים ומדע המדינה באוניברסיטת בילגי בטור'יה. לדברי פרופ' אוזל, פוליטיקה עדיפה על קיצוניות וטורקיה מהווה דוגמה שהרבה אנשים במעמד הביניים במדינות ערב אכן מסתכלים עליה, כאשר המרכז של הכוח משתנה. "אני אוהב את מה שאני רואה במצרים ולו הייתי ישראל, הייתי מחפש דרך לחזור למשא-ומתן כדי לעבור אל התקופה שלאחר ה'מרמרה'".
אוזל הוסיף כי הכוח המניע של טור'יה הוא האינטרס הכלכלי. "העדיפויות של טורקיה הן להשכין שלום באזור כדי לחזק את היציבות הפוליטית, וזה גם יהיה טוב לעסקים. עסקים טובים יחזקו עוד יותר את היציבות הפוליטית וכך השלום באזור יהיה חזק יותר. במהלך השנה האחרונה מדיניות החוץ הטורקית הגיעה לבגרות. אני חושב שמבחינה אסטרטגית והגיונית, זוהי סיטואציה שתשפיע על המזרח התיכון כולו ולא רק על ישראל וטורקיה".
