בקרב החברה היהודית ניכרת ירידה תלולה ביותר ברמת הפחד מפני התקפה של מדינת אויב - למרות האיומים מצפון ומדרום. לעומת זאת, בקרב אוכלוסיית המיעוטים בארץ חלה מגמה הפוכה של גידול עקיב במדד הפחד מפני התקפה של מדינת אויב - קובע סקר "המרכיב החברתי של החוסן הלאומי", שהגיש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ל"כנס הרצליה" 2011.
את הסקר ערכו פרופ' גבריאל בן-דור, ד"ר דפנה קנטי וד"ר אייל לוין בעקבות מדידת סקר באוקטובר 2011. המרכז לחקר הביטחון הלאומי מודד את הבסיס החברתי של החוסן הלאומי בסקרים חצי-שנתיים מאז אוקטובר 2000. בכל נקודת זמן נשאלו כאלפיים איש, ששמונים אחוזים מהם יהודים.
חוקרי המרכז לחקר הביטחון הלאומי מדווחים, כי יש תפיסות שונות בין יהודים לבין בני מיעוטים בכל הנוגע לאפשרות התקפה של מדינת אויב על המדינה. יחד עם זאת מתקרבים מדדי הפחד בשתי הקבוצות אלה לאלה; ומסתכמים בקרוב ל-4 (מתוך 6 - פחד מרבי).
בקרב החברה היהודית ניכרת ירידה ברמת הפחד מטרור (4.43), בעוד שבחברה הערבית גדל הפחד מטרור (4.13). שתי המגמות מתקרבות זו לזו (לעומת 6 - פחד מרבי).
עוד נמצא, כי בציבור היהודי גדל האמון במוסדות הפוליטיים - למעט ירידה משמעותית ביותר בקרב המתנחלים (המהווים שמונה אחוזים מקבוצת היהודים במדגם). כמו-כן, נמצא אמון גבוה בצדקת דרכה של המדינה לצד הערכה נמוכה של מאמצי הממשלה להגיע לשלום.
במקביל, נמצאה בלימה במגמת השיפור באופטימיות הלאומית - כאשר בעשור האחרון גדלה מידת האופטימיות של שתי הקבוצות. היהודים הם הקבוצה האופטימית ביותר (4.56 לעומת 4.76); והמוסלמים הם הקבוצה הפחות אופטימית מקרב המיעוטים (פחות מ-3). הדרוזים קרובים באופטימיות שלהם ליהודים.
הסקר מדד גם את האמון במוסדות הפוליטיים. בקרב שתי הקבוצות נמשכת מגמת הגידול ברמת האמון, אף כי נשמר הפער, כשהמיעוטים מגלים רמת אמון גבוהה יותר (2.71). בקרב המתנחלים חלה ירידה חדה ומשמעותית באמון הפוליטי (2.49). המדידה נערכה על-רקע הדיונים באפשרות להקפאה נוספת בבנייה ביהודה ובשומרון.
ניתוח מפורט של הסוגיות הפוליטיות המרכזיות מעלה, כי בחברה היהודית בולט הפער בין אמונה גבוהה בצדקת הדרך ובין הערכה נמוכה כלפי מאמצי השלום של הממשלה. בקרב המתנחלים הפער הזה גדול במיוחד. בקרב המיעוטים האמונה בצדקת הדרך והערכת מאמצי השלום של הממשלה נמוכים, אך התמיכה במאמצי השלום של הממשלה גבוהה מאשר בקרב האוכלוסיה היהודית.
המרכז לחקר הביטחון הלאומי מצא גידול באמון בבית המשפט העליון - אף כי נשמר פער קבוע של אמון גבוה יותר של המיעוטים בבית המשפט העליון (4.16). בקרב המתנחלים שוררת רמת אמון נמוכה משמעותית - בהשוואה לשאר הקבוצות.
כשנשאלו שתי הקבוצות על אמונן במוסדות הביטחון - נמצא, כי הפער בין שתי הקבוצות נשמר, אם כי הירידה באמון בקרב המיעוטים (3.35) חדה מזו שהסתמנה במדידה האחרונה בקרב היהודים (4.48).
השנה מדד המרכז לחקר הביטחון הלאומי בראשונה שלושה תחומים חדשים: כושרו של הצבא להילחם, מידת מוסריותו ומקומו החברתי ותרומתו לשוויוניות בחברה. נמצא, כי בקרב החברה היהודית רמתו המוסרית של הצבא מוערכת מעט יותר מאשר כושרו להילחם - אם כי שתי התוצאות גבוהות יחסית. תפקידו החברתי של הצבא מוערך פחות. בקרב המתנחלים הפערים הללו בולטים יותר מאשר בשאר החברה.
באוכלוסיית המיעוטים כושרו הצבאי של צה"ל מוביל ורמת מוסריותו היא הנמוכה ביותר. חוקרי המרכז משערים, כי הפערים הללו משקפים הבדלים אידיאולוגיים ביחס למטרות פעילותו של צה"ל.
לגבי הפטריוטיות של הנשאלים נמדדה ירידה משמעותית במדד הפטריוטיות, ובשני המקרים הגיע לנקודת השפל בכל המדידות. למרות תנודתיות, בקרב הדרוזים יש מגמה של ירידה בפטריוטיות (4.13 לעומת 4.3) ובקרב המתנחלים יש ירידה משמעותית ביותר (4.63 לעומת 5.05). המדידה הגיעה לשפל עוד יותר נמוך מאשר במדידת 2005, אחרי ההינתקות (4.72), ובמדידת 2007, אחרי ועידת אנאפוליס (4.68).
בשתי הקבוצות חלה ירידה מזערית במדד המיליטנטיות (תמיכה בפעולות צבאיות).
עוד נמצא, כי מצביעיהן של כמה מפלגות בקואליציה מגלים דווקא אמון נמוך יחסית במוסדות המדינה, לעומת מצביעי קדימה ו"הליכוד". את האמון הנמוך ביותר במוסדות המדינה מגלים מצביעי הפתק הלבן, וייתכן שיש בכך הסבר מהותי לדפוס הצבעתם.