דן מרגלית ורונן ברגמן מגלים, כי בנובמבר שעבר ניסה דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, למנוע את פרסום תחקירו של ברגמן על פרשת הרפז. הוא צעק עליו: "אתה מנסה לשחוט את הרמטכ"ל". אחר כך איים לפנות לממונים על ברגמן כדי למנוע את הפרסום.
בניהו הוסיף ואמר לברגמן: "הריקבון של ערב חדש [התוכנית שמגיש מרגלית, א.ל.] דבק בך" וצעק למזכירתו להשיג את
יפה ויגודסקי, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. לאחר מכן דרש מפקידתו להשיג את ראש מחלקת ביטחון מידע, כדי שיפתח בחקירה על פגישות לא-מורשות בין ברגמן לראש אמ"ן.
לדבריהם, לשכת הרמטכ"ל ובניהו ניסו לטרפד את פרסומו של הספר, בין השאר באיום בפתיחה בחקירה נגד מחבריו בחשד לריגול חמור. אשכנזי רוצה להפוך חקירות נגד עיתונאים לדבר שבשיגרה באמצעות השימוש בסעיף זה. אפשר היה לומר שהוא קנאי לביטחון שדה, טוענים מרגלית וברגמן, אלמלא הסלחנות המופלגת שהפגין כלפי הרפז.
במהלך הכנת הספר, ממשיכים השניים וטוענים, הפיץ בניהו שורה של גרסאות סותרות וכוזבות לעיתים על התנהלותם. גורמים בלשכת הרמטכ"ל טענו שהם סירבו להיפגש עם אשכנזי, בעוד ההפך הוא הנכון. לדובר צה"ל נשלחו 60 שאלות, אך רס"ן יעל וולף-בראל מלשכתו ענתה במכתב קצר שעיקרו:
"הרמטכ"ל וצה"ל אינם מוצאים לנכון לשתף פעולה עם פרסום דיבתי ומגמתי זה, אשר מכוון לפגוע ברמטכ"ל ערב פרישתו מצה"ל ולהוציא דיבתו רעה. ברור ונהיר כי 'הספר' מונע מרוח גבית של גורמים אינטרסנטיים, והוא נכתב בחופזה על-ידי כתבים שכבר הביעו את עמדתם הברורה והבלתי מאוזנת שאין בלתה, הן בכתיבתם והן בראיונות שונים שהעניקו. על כן, למענה מטעמנו, יהא אשר יהא, אין להבנתנו כל מ
שקל".
עו"ד יחיאל וינרוט, בא-כוחו של הרפז, סירב להגיב באומרו שנאסר על מרשו לקיים קשר מכל סוג עם התקשורת. משרד המשפטים מסר בתגובה על כך, שהאיסור היה לזמן החקירה שהסתיימה מזמן. למרות זאת שב ואמר וינרוט, כי הרפז ימסור את גרסתו רק בפני הגורמים הרשמיים החוקרים את הפרשה.
