בן-צור טען, כי הוא לא "נבחר" לתפקידו כמזכ"ל ע"י הגופים הבוחרים, אלא מונה לתפקיד ע"י יו"ר המפד"ל דאז (והשר לשעבר), הרב יצחק לוי כ"עובד" לכל דבר ועניין. לטענת בן-צור, התקיימו יחסי עבודה בינו ובין המפלגה ומכוחם תבע את זכויותיו כעובד. לטענת בן-צור, סיום עבודתו במפלגה, כשנכנס ג'רבי לתפקידו לאחר שגבר עליו בבחירות הפנימיות, מהווה פיטורים והוא זכאי לפיצויים, וכן לחלף הודעה מוקדמת ופדיון חופשה והבראה. בנוסף לאלה טען בן-צור, שמכוח נוהג שהתקיים במפד"ל, הוא זכאי גם לקבל מענק פרישה, שלושה חודשי הסתגלות ופדיון ימי מחלה. המפד"ל טענה, כי בן-צור כיהן כמזכ"ל במעמד של "נבחר ציבור", ולא במעמד של "עובד". לטענתה, בן-צור התמנה לתפקידו בהצבעה ובאישור של מרכז המפד"ל, כך שכלל לא התקיימו יחסי העסקה בינו ובין המפלגה. עוד טענה המפד"ל, כי בן-צור קיבל את שכרו ואת יתר תנאיו הסוציאליים במסגרת "שכר נבחרים", אשר נקבע והשתנה מעת לעת ע"י מזכירות המפד"ל. עם בן-צור לא הוסכם על שכר מסוים, וכל החישובים שהציג בקשר לחובות המפד"ל כלפיו אומנם נערכו ע"י בעלי תפקידים בה, אולם לטענתה - בהוראת בן-צור עצמו, כמי שהיה אחראי עליהם. בשאלה המרכזית, האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המפד"ל לבין בן-צור, קיבלה פוגל את גירסתו של האחרון, לפיה הוא מונה לתפקיד ולא נבחר אליו. אומנם לפי חוקת המפד"ל היה צורך לבחור אותו לתפקיד, אך הדבר לא נעשה - אלא שהפגם במינוי אינו פוגע בזכויותיו של בן-צור. המפד"ל טענה, כי שכרו של בן-צור הולן מפאת מצבה הכלכלי הקשה, והיא ביקשה לדחות תביעתו לפיצויי הלנת שכר מסיבה זו. בן-צור לא הכחיש טענה זו, ובשל כך אף חיכה מספר שנים עד שהגיש את תביעתו.

על כך אומרת פוגל, כי לא רק שהמפד"ל לא שילמה לבן-צור את השכר שהייתה חייבת לו ללא כל ספק, הרי שהיא לא החלה אף לשלם לו חלק מן הכספים על חשבון חובה, וזאת רק משום שבן-צור לא הסכים להסדר פריסת החוב שהוצע לו. "והכל - כשמר ג'רבי ממשיך לקבל את שכרו, בסך 30,000 שקל לחודש, מדי חודש, וכשהאפשרות להפחתת שכרו על-רקע הקשיים הכלכליים של המפלגה כלל לא עלתה מבחינתו על הפרק". בית הדין דחה את תביעתו של בן-צור לקבל, מכוח נוהג מחייב, מענק פרישה, חודשי הסתגלות או פדיון ימי מחלה. לעומת זאת, באופן חריג פסק לו בית הדין פיצויים בגין עוגמת נפש, לאחר שקבע שהתנהלותה בעניינו הייתה פסולה. בסיכומו של דבר, חויבה המפד"ל לשלם 1.16 מיליון שקל, לא כולל פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה, המכפילים פי כמה וכמה סכום זה, לפי הפירוט הבא:

• שכר עבודה בסך 502,669 שקל, בתוספת פיצויי הלנת שכר בשיעור 75% מהשיעור המלא כחוק, מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. פיצויי ההלנה בסעיף זה הם 4.1 מיליון שקל.

• הפרשות לקופת הגמל "קרן אור" בסך 265,859 שקל. אם הדבר לא ניתן, היא תשלם סכום זה לבן-צור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. הפרשי הריבית וההצמדה הם למעלה מ-100,000 שקל.

• הפרשות לקרן ההשתלמות "כינרת" בסך 151,937 שקל. אם הדבר לא ניתן, היא תשלם סכום זה לבן-צור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. הפרשי הריבית וההצמדה הם כ-60,000 שקל.

• פיצויי פיטורים בסך 153,038 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. הפרשי הריבית וההצמדה הם למעלה מ-60,000 שקל.

• חלף הודעה מוקדמת בסך 12,578 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל.

• פדיון הבראה בסך 4,214 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל.

• פדיון חופשה בסך 153,732 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל. הפרשי הריבית וההצמדה הם למעלה מ-60,000 שקל.

פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 50,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-31.7.05 ועד ליום התשלום בפועל.

• הוצאות משפט ושכר עו"ד בסך 15,000 שקל.