בית הדין הארצי לעבודה קובע, כהלכה מחייבת, כי אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל ("סטרס") יכול לגרום לאירוע מוחי. השופטים
יגאל פליטמן,
שמואל צור ו
רונית רוזנפלד הורו לבתי הדין לנהוג מכאן ולהבא בהתאם להלכה זו.
השאלה הגיעה לפתחו של בית הדין הארצי בערעורו של יהושע לב על החלטת בית הדין האיזורי, שדחה את תביעתו נגד המוסד לביטוח לאומי לפיצוי על תאונת עבודה. לב טען שסבל מאירוע מוחי בשל לחץ בעבודה, אך תביעתו נדחתה.
בית הדין הארצי הטיל על הנוירולוג פרופ' אבינועם רכס מבית החולים הדסה בירושלים להגיש לו חוות דעת מקיפה בנושא. בית הדין מביא את חוות דעתו במלואה ומסכם אותה:
"אירוע של דחק נפשי בלתי רגיל יכול לשמש כגורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, הן איסכמי והן דימומי, והסביר את המנגנונים המדויקים המובילים לכך. לדעתו של פרופ' רכס, יש לבחון בכל מקרה על-פי נסיבותיו, את סמיכות הזמנים בין אירוע הדחק הנפשי לבין הופעת סימני האוטם, כאשר פרק זמן סביר במקרה זה הוא לדעתו עד 24 שעות, אם כי שנת לילה עשויה להחליש את קיומו של הקשר הסיבתי.
"פרופ' רכס הבהיר, כי גם במסגרת זמן זו, יש לשקול בכל מקרה ומקרה את עוצמת הדחק הנפשי, ואת השפעת הדחק מול השפעה אפשרית של גורמי הסיכון הטבעיים שיש במבוטח לחלות באירוע מוחי". כאמור, בית הדין קבע שחוות דעת זו היא המחייבת מכאן ולהבא.
בית הדין אף מצא לנכון לעדכן, לנוכח דבריו של רכס, את ההגדרה "אסכולה רפואית" המשמשת לעיתים קרובות לקביעות בנושאים רפואיים. ההגדרה הנוכחית היא:
"דעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על-ידי מחקרים".
על כך מוסיף כעת בית הדין: "גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית". זאת, לנוכח הפיגור שבעידכון הספרות המקצועית הרפואית אל מול המהירות של חידושי המדע והעברת המידע.
