בכוונת משרד האוצר להעניק פטור ממס על משיכת קיצבה, אשר נרכשה בכספים עליהם לא ניתן זיכוי ממס בעת ההפקדה. האוצר יורה לגופים המוסדיים "לצבוע" כספים אלו בעת ההפקדה, כך שבעת המשיכה יינתן הפטור.כך גילה היום (ב', 21.2.11) סגן הממונה על שוק ההון, רג'ואן גרייב, בכינוס לשכת רואי חשבון בים המלח.
גרייב ציין, כי כבר כיום ניתן לקבל פטור שכזה על כספים שהופקדו ללא זיכוי ממס משנת 2000 ואילך, על-ידי פנייה פרטנית לרשות המיסים. התיקון הצפוי יחסוך את הצורך בפנייה זו ויחול על הפקדות כאלו שייעשו מאותה עת והלאה, לקיצבה שתכונה "קיצבה מוטבת".
מנכ"ל מנורה-מבטחים פנסיה, יהודה בן-אסאייג, העריך שהפדיונות מקרנות הפנסיה השנה יסתכמו ב-2-1.5 מיליארד שקל, וקרא "לחנך את השוק". לדבריו, פדיון מוקדם מקרן פנסיה הוא אחת הטעויות הפיסקליות הכבדות ביותר שיכול אדם לעשות בימי חייו.
היועץ הפנסיוני דן ארז קבע, כי מי שלא יתחיל לחסוך כבר בגיל 20 או 21 - ייתקל בבעיה בעת פרישתו. הוא הביע חשש מפני זליגה של מידע מתחום הייעוץ הפנסיוני בבנקים לתחומים אחרים, כך שעלול למשל להיווצר מצב בו מידע רפואי שנמסר בעת הייעוץ הפנסיוני, ישפיע על מתן אשראי לאותו לקוח. ארז הביע את התקווה שהרגולטור ימנע מצבים כאלו.
בן-אסאייג התייחס גם הוא לכניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני והעריך, כי הם מתקשים להתגבר על הקשיים הרבים הניצבים בדרכם. "אף אחד לא נותן היום ייעוץ אובייקטיבי", קבע בן-אסאייג, "לא הסוכנים, לא מנהלי ההסדרים ולא הערוצים הישירים של החברות, כי לכל אחד יש האינטרס שלו. זה מצב שלא יכול להימשך".
מנכ"ל כלל גמל ופנסיה, דן פנחסי, אמר כי המשבר הפיננסי הפריך את טענתם של גופים מוסדיים קטנים, כאילו הם יכולים להשיג תשואות עודפות וכי יש "יתרון לקוטן". לדבריו, בחלק מן הגופים הללו אף התגלו אי-סדרים.
מנכ"ל הראל פנסיה, דודי ליידנר, צופה ששוק החיסכון הפנסיוני יתכנס לארבעה ואולי לחמישה שחקנים, שכל אחד מהם יחזיק 20%-30% ממנו. לדבריו, אתגרי העשורים הבאים בתחום הפנסיוני יהיו: הקמת המסלקה הפנסיונית, היחלשות הכוח הקבוצתי ועליית כוחו של הלקוח הבודד, הירידה בהיקף שנות העבודה בשל פרישה מוקדמת לפנסיה במגזרים רבים, התרופפות הערבות הבין-דורית והצורך להתמודד עם צרכים סיעודיים במסגרת החיסכון הפנסיוני.
בתשובה לשאלת News1 בנוגע לנטל הרגולטורי אמר ליידנר, כי הכיוון הכללי נכון, אך הקצב מהיר מדי ויש להאט אותו ולבנות את השקיפות ללקוח בצורה מדורגת. פנחסי ציין, כי עלות הדרישות הרגולטוריות באה בסופו של דבר לידי ביטוי בדמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים.
