התביעה: מאסר בפועל ממושך; ההגנה: להימנע ממאסר בפועל

גזר דינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, יינתן ב-8 במארס בשעה 9 בבוקר. הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות. כך הודיעו היום (ב', 22.2.11) שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח, בתום הטיעונים לעונש. המדינה ביקשה לגזור על קצב מאסר בפועל ממושך, אך לא ציינה את התקופה המבוקשת. כמו-כן ביקשה להטיל עליו מאסר על תנאי, קנס, פיצוי משמעותי למתלוננות ולקבוע שבמעשיו היה קלון. ההגנה ביקשה להסתפק במאסר על תנאי ולא התייחסה ליתר מרכיבי העונש. התובעת, עו"ד רונית עמיאל, טענה שדווקא רום מעמדו של קצב ועובדת נפילתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, צריכים להוות שיקול להחמרה בעונשו, בשל החרפה שהמיט על מוסד הנשיאות. עוד מבקשת המדינה להתחשב בכך שקצב בחר לנהל משפט במקום לכבד את עסקת הטיעון שנחתמה עימו, ובכך כפה על המתלוננות את הצורך להעיד. לדברי התביעה, העובדה שלקצב עבר נקי אינה רלוונטית, שכן במשפטו העידו נשים נוספות שנפלו קורבן למעשיו, אך על ענייניהן חלה התיישנות. המדינה ביקשה גם להתחשב בנזק שנגרם לקורבנותיו של קצב, ובעיקר לא' ממשרד התיירות. לדעתה, ניתן להתחשב רק באופן מדוד בהוקעתו של קצב לפני משפטו ובמסע התקשורתי העכור נגדו. הסניגורים, עוה"ד אביגדור פלדמן וציון אמיר, הדגישו את עינוי הדין שנגרם לקצב ובמיוחד את הפרסומים התקשורתיים וההדלפות נגדו. לדבריהם, קצב הגיע למשפט כשהוא חבול, מבוזה, מפורק ומוכה. למרות שטענתו של קצב להגנה מן הצדק נדחתה בפסק הדין, שבו הסניגורים וטענו היום, כי אך כספע היה בינה לבין קבלתה ולמחיקת כתב האישום. לטענתם, אין לזקוף לחובתו של קצב את העובדה שמימש את זכותו לנהל את משפטו. כמו-כן אמרו, כי התסקיר בדבר הנזק שנגרם לא' סותר את דבריה שלה. ההגנה הציגה לבית המשפט מכתב מילדיו של קצב, דיסקים ובהם נאומים המתארים את פועלו הציבורי וראיות נוספות. קצב לא הביא עדי אופי ולא ניצל את זכותו לפנות לשופטים לפני מתן גזר הדין. ההגנה ביקשה בסיומן של טענותיה להתחשב בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ובפועלו הציבורי של קצב במשך 40 שנה.

העונש המירבי: 49 שנות מאסר

קצב הורשע בשני מעשי אונס ובמעשה מגונה בכוח נגד א' מלשכת שר התיירות, בהטרדה מינית של ה' מלשכת נשיא המדינה, במעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מלשכת נשיא המדינה ובהטרדת עד כלפי ל'. העונש המירבי המצטבר שקובע החוק על העבירות בהן הורשע קצב עומד על 49 שנות מאסר, אם כי ברור שעונשו לא יתקרב לתקופה זו. על-פי נתוני נבו, העונש הממוצע בתיקים דומים הוא שש שנות מאסר בפועל. העונש על מעשה אונס, שהוא העבירה העיקרית בה הורשע קצב, הוא עד 16 שנות מאסר לכל מעשה. בשנת 2009 נכנס לתוקפו תיקון לחוק, לפיו עונש המינימום על אונס הוא ארבע שנות מאסר בפועל. ואולם, קביעה זו אינה חלה קצב, שכן החמרה בענישה אינה רטרואקטיבית, ובכתב האישום מודגש שקצב מואשם בעבירות האונס כפי שנוסחו בעת ביצוען - בשנת 1998. העונש המירבי על מעשה מגונה בכוח הוא שבע שנות מאסר, והעונש על הטרדה מינית הוא שלוש שנות מאסר. העונש המירבי להטרדה מינית (בסעיף בו הורשע קצב) הוא שנתיים מאסר, ואילו העונש על שיבוש מהלכי משפט הוא שלוש שנות מאסר. במקרים של עבירות מרובות, נהוג כמעט תמיד לקבוע שהעונשים ירוצו בצורה חופפת, כלומר: לא בזה אחר זה אלא בבת אחת. כך יהיה גם במקרהו של קצב, אם אכן יוטל עליו מאסר בפועל. לכליאתו של נשיא המדינה לשעבר תהיה משמעות לא רק ציבורית וסמלית מרחיקת לכת, אלא גם ביטחונית בשל הצורך לאבטח אותו סביב השעון. משמעות הדבר עשויה להיות מאסר בבידוד, מהלך המהווה החמרה בענישה.