המסלקה הפנסיונית שאת הקמתה מתכנן אגף שוק ההון במשרד האוצר, תמסור מידע גם לחוסכים עצמם, ולא רק לגופים המוסדיים. כך אומרת המשנה לממונה על שוק ההון, לי דגן. עם זאת הדגישה דגן, כי הדבר יחייב הסדרים קפדניים בתחומי הפרטיות ואבטחת המידע.
דגן דחתה את הטענה כאילו הפעלת המסלקה תעלה את דמי הניהול והגדירה אותה "קשקוש". לדבריה, עלות זו תבוא במקום העלויות הנוכחיות הקיימות ממילא בתחום הנתונים. השאלה שנותרה פתוחה, אמרה, היא מי ישקיע בהקמת המסלקה - השקעה המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.
בהופיעה היום (ד', 23.2.11) בכינוס לשכת רואי חשבון בים המלח אמרה דגן, כי גם היא אינה יכולה לקבל את ההחלטות המיטביות בכל זמן נתון ולכן נעזרה ביועץ פנסיוני. "מה ששילמתי ליועץ היה ההוצאה הכי רווחית שעשיתי בימי חיי", הוסיפה.
לדברי דגן, ישראל עדיין רחוקה מאוד ממצב של תחרות בחיסכון הפנסיוני, אם כי המודעות לנושא עולה. היא קראה ליצרנים (חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל) לחשוב יחד עם הפיקוח כיצד להגביר את האוריינות הפיננסית.
עוד אמרה דגן, כי בחודשים הקרובים יוציא האגף חוזר מחייב בנוגע לרמת השירות הנדרשת מן היצרנים. טיפול דומה יינתן גם להסדרת השירות שמעניקים היועצים והסוכנים, אם כי לא ברור האם שני המהלכים ייעשו בעת ובעונה אחת.
הוראה נוספת של האגף תחייב את היצרנים לדווח בצורה ברורה ומסודרת לפני כל שינוי בדמי הניהול. "כל היצרנים כתבו לך בדף האחרון ובאותיות קטנות במיוחד את השינויים בדמי הניהול", תיארה דגן את המצב הקיים.
בתשובה לשאלת News1 בדבר הצפת החוסכים במידע אמרה דגן, כי שאלת האיזון בנקודה זו עולה שוב ושוב לדיון באגף. "אולי בעוד שנה-שנתיים נחשוב שאפשר לתת פחות", צפתה.
"מהר מדי ורחוק מדי" ראש המגזר הפיננסי במשרד PwC Isreal, רו"ח אבי נוימן, טען שהעברת האחריות לחיסכון הפנסיוני לידי הלקוחות, דומה להשארת ילד קטן לבדו בבית, ללא בייביסטר. "זה כמו מישהו שכל השנים למד ספרות ואז מכניסים אותו לשיעור פיזיקה; אתה מאבד אותו מהר מאוד", הוסיף נוימן עוד דימוי.
לטענת נוימן, ריבוי הרפורמות בשנים האחרונות גרם לכך שגם מי שיש לו ידע בנושא, "מאבד את הצפון". את הזכות לבחור במסלול הפנסיוני דימה נוימן למתן אפשרות לילד לרכוש צעצוע אחד בתוך חנות ענקית, אבל בלי לגעת; או למתן אפשרות לאישה לרכוש בגד אחד, אבל בלי למדוד אותו.
"הרפורמות הללו נכונות כשלעצמן", טען נוימן, "אבל הן נעשו מהר מדי והלכו רחוק מדי. אם מנחיתים על החוסך רפורמה כל שנה, הוא נעשה אדיש. לציבור החוסכים אין זמן להפנים את השינויים, ולשוק אין זמן לבחון את התוצאות שלהם".
לדברי נוימן, פערי המידע בין החוסכים לבין הגופים המוסדיים מתרחבים, וגורמים לתופעת עדר, במיוחד במקומות עבודה גדולים: "שואלים את הסוכן איפה כולם חותמים ויאללה לעבודה. אנשים אומרים ליועץ: תעשה מה שאתה חושב. זה לא טוב ולא בריא".
סמנכ"ל דש קופות גמל, דני פריאל, הזהיר מפני ירידה חדה מדי בדמי הניהול בשל התחרות. לדבריו, דמי ניהול של 0.2% או 0.3% הם למעשה אפסיים, ופוגעים ביכולתו של הגוף המוסדי לנהל כראוי את השקעותיו עבור הלקוחות. לדעת פריאל, המרכיב הראשון שעל הלקוח לבדוק, לפני התשואה ודמי הניהול, הוא רמת הסיכון של המכשיר המוצע לו.
פריאל סבור, כי מתן הזכות לכל עובד לבחור את הסוכן שיציע לו את המכשיר הפנסיוני במסגרת מקום עבודתו, יפגע קשות במנהלי ההסדרים (סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים). הדבר יגרום לפרימת הקשר בין הלקוח למנהל ההסדר, יאפשר לבנקים להעמיק את חדירתם לתחום המבוטחים השכירים ויחייב את היועצים והסוכנים להעניק ללקוחותיהם ערך מוסך.
