המשטרה הגיעה לעסקת טיעון עם אדם שתקף בצורה חמורה את אחותו, ולפיה הוא לא יורשע ויחויב רק לפצות אותה ב-3,000 שקל. ואולם, שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, שרה חביב, החליטה בצעד חריג ביותר שלא לאשר אותה.
גבריאלי ברזילאי תקף באפריל 2004 את אחותו, בעט בראשה, משך בשערותיה, היכה באגרופיו בפניה והטיח את ראשה ברצפה. כתוצאה מכך, נזקקה האחות לטיפול רפואי. במסגרת עסקת טיעון, גזר בית המשפט על ברזילאי 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ) ללא הרשעה.
לאחר שברזילאי לא התייצב לביצוע העבודות, ביטלה חביב את הסדר הטיעון. ברזילאי ביקש לחזור בו מהודאתו, אך בקשתו נדחתה. בעקבות זאת, גובשה עסקת הטיעון השנייה, בנימוק שמדובר באדם ללא עבר פלילי, מערכת היחסים בינו לבין אחותו טובה, והרשעתו תפגע בסיכויי העסקתו.
לדעת חביב, היא אינה חייבת לקבל את עסקת הטיעון, שכן במקרה זה לא קיים עיקרון ההסתמכות שקבע ביהמ"ש העליון: העיקרון לפיו עסקת טיעון היא התחייבות שלטונית. זאת, משום שהעסקה הוצגה רק לאחר הרשעתו של ברזילאי (כאשר נדחתה בקשתו לחזור בו מהודאתו).
חביב מדגישה, כי אינה יכולה להשלים עם הימנעות מהרשעתו של ברזילאי, בעוד ההסתפקות בפיצוי דווקא מקובלת עליה. זאת, לנוכח העובדה שהוא לא עמד בתנאי עסקת הטיעון המקורית, ולנוכח העובדה שהימנעות מהרשעתו חוטאת לאינטרס הציבורי.
חביב מוסיפה: "נאשם אשר לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על-ידי שירות המבחן ועל-ידי בית המשפט, בצו עונשי ללא הרשעה, לא יוכל עוד לבקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות ולא להרשיעו בדין, לאחר ביטולו של צו זה.
בוודאי נכונים הדברים שבעתיים, שעה שלאחר שבוטל צו השל"צ בעניינו של הנאשם, מבקש זה לחזור בו מהודייתו, באופן שמבטא אי נטילת אחריות על העבירות אותן ביצע ובהן הורשע על-פי הודייתו".
בסיכומו של דבר, הרשיעה חביב את ברזילאי, הטילה עליו קנס על תנאי בסך 5,000 שקל וחייבה אותו לפצות את אחותו ב-3,000 שקל.