המכתב נשלח לקצב - למרות הגינוי למכתב הראשון

מכתב הרבנים התומכים בנשיא לשעבר משה קצב אינו הראשון, ואולי גם אינו האחרון. בנובמבר 2006, פרסם News1 מכתב דומה אותו כתב הרב צבי ישראל טאו. המכתב צוטט גם בשאר כלי התקשורת, וזכה לשלל גינויים. גינויים אלה לא הרתיעו את הרב טאו, שאינו מתרגש מההמולה העיתונאית סביבו. הוא כתב אז את הדברים הבאים:

• מכתבו של הרב צבי טאו לנשיא קצב
  ב'ה, ירושלים עיה'ק תו'ת בב'א ח מרחשון תשס'ז
  לכבוד נשיא מדינתנו מר משה נרו' קצב שלום,
  כבודך הוא כבוד כולנו כבוד מדינתנו.
  עמידתך האיתנה על האמת בלי תֵת מקום לתעשיית המרמה של ליצני המדיא (המדיה, ע.י.) מעוררת כבוד והערצה ומחזקת ידי הצדק והיושר בעַמנו. אסור לתת לעָוֶל לנצח. "אל תתן ד' מאוויי רשע זממו אל תפק. לא יחרוך רמיה צידו". הכניעה ללחצים מזמינה עוד לחצים וזה חלילה ייהפך לנורמה במאבקי הפוליטיקה, ושמה אותנו ללעג וקלס בעיני עצמנו ובעיני העולם.
  כניעה כזו נותנת שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי המסכנים את קיומנו. אל תטעה, העם קורא את התמונה יפה, מבין היטב את מניפולציות התקשורת המוכיחות יום יום יותר ויותר את צדקתך, הוא משוכנע מחפותך, אל תאכזב אותו, אל תפרוש, החזק מעמד כולם איתך, העם איתך, כולם יודעים: אין ראיות, אין עדים, באמת.
  וכולנו נתפלל עם הסלח: "חפצי קרבתך על כל הבאות החישה למו ישועות הניבאות, קדוש, עשה עימהם לטובה אות, חזק ואמיץ, גואלם ד' צבאות".
  בצפייה להרמת כבוד ישראל, מכבדך ומוקירך מאוד מאוד.
  צבי ישראל טאו.

במכתבו הנוכחי, שעליו חתומים הפעם גם רבנים נוספים, הרב צבי טאו אינו חוזר בו מעמדתו ולפי התקשורת היא זו ששפטה והרשיעה את קצב. בכך למעשה היה נאמן לדבריו אז ולפיהם דווקא כניעה ללחצי התקשורת תזמין עוד לחצים. ייתכן שבין שני המכתבים האמורים, קיימים מכתבים נוספים שעליהם לא נודע לכלי התקשורת. הרב טאו הוא נשיא ישיבת הר המור. אריאל קצב, בנו של הנשיא לשעבר, לומד באותה ישיבה. לאחר שניתנה הכרעת הדין של אביו, דיבר לעיתונאים בשפה "הר-המורניקית": "כל האומה הישראלית לאורך דורותיה תמשיך ותדע שהמשפט הזה לא שייך למוסר הישראלי ששופטים על-פי התחושות שלהם מכריעים הכרעה. נמשיך ונלך בקומה זקופה, כל האומה לכל אורך דורותיה תדע שאבא חף מפשע, נלך בקומה זקופה, בגאווה גדולה, בעזרת השם".