ראיות ממחקר חדש מראות כי במקרים חמורים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), גריה חשמלית עמוקה למוח (DBS) יכולה לעזור ולפשר את המצב. יחד עם זאת, החוקרים הזהירו כי יש להשתמש בטיפול בזהירות.
בנג'מין גרינברג, פסיכיאטר מאוניברסיטת בראון הציג את תוצאות השיטה בכינוס השנתי של האיגוד ההאמריקני להתקדמות המדע.
למרות שמדובר בשיטות מבטיחות יש להשתמש בהן במשנה זהירות, הזהיר פרופ' גרינברג. הן מתאימות לאחוז קטן של חולים הסובלים בצורה חמורה שמצבם לא השתפר בעזרת טיפולים קונוונציונלים אגרסיבים אחרים.
כ-50 חולים שסבלו מ-OCD עברו טיפול ב-DBS בארצות הברית מאז שנת 2000. ההליך כולל חיבור אלקטרודות לאזור ה-ventral capsule של המוח ולאזור ה-ventral striatum, המכילים סיבים הנושאים עימם אותות לתלמוס, לחלקים מהאונה הקדמית ולאזורים אחרים הקשורים ל-OCD. הטיפול ב-DBS זכה לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בשנת 2009 במסגרת הפצה כמוצר מציל חיים.
בשנת 2008, גרינברג ועמיתיו פרסמו תוצאות שהראו כי אצל 73% מהחולים שעברו טיפול ב-DBS זוהתה ירידה של 25% בסולם הערכים של תסמיני ה-OCD. התוצאות החדשות הראו כי חולים שמצבם השתפר תחילה והמשיכו לקבל את הטיפול נהנו משיפור במצב לאורך שמונה שנים ויותר.
לדברי פרופ' גרינברג מה שעושה ה-DBS הוא "להפוך" חולה במצב של OCD חמור לחולה במצב ממוצע.
ההבדל בין חולה הסובל ממצב קיצוני של OCD לבין החולה הממוצע יכול להתבטא בחוסר יכולת לתפקד בחברה וחוסר יכולת לנהל חיים נורמליים. גם לאחר ניתוח ישנם חולים עם OCD חמור שאינם מסוגלים לתפקד בצורה נורמלית.
חלק מהחולים שעברו DBS סבלו מתופעות לוואי כולל החרפה של ההתנהגות, במיוחד בימים המוקדמים של המחקר.
OCD משפיע על כ-1% מהאוכלוסיה בכל שנה. רק מספר קטן של חולים יכול לשפר את מצבו בעזרת הטיפול ב-DBS. כדי להתאים לטיפול כזה, על החולים להיות במצב חמור, גם אחרי שנים של טיפול אגרסיבי.