שוקי (השם המלא שמור במערכת האגודה לזכות הציבור לדעת, שדרכה בוצעה הפנייה) קבל על כך שבשידורי גלגלצ, מכונה צומת אבליים בשמה הערבי צומת אעבלין. עורך תנועה ראשי בגלגלצ, בני כבודי, לא הסכים לחזור למקורות העבריים בטענות של בלבול ואפליה. שוקי לא ויתר, וערער על כך תוך שהוא מביא נימוקים לדבריו. לבסוף השתכנעה התחנה מאמיתות הטענות, התרצתה לחדול משימוש בשם הערבי ולהשתמש תמורתו בזה העברי. הדבר בא לידי פתרון רק כעבור כמה חודשים בהתערבותה של מנהלת גלגלצ, דלית עופר, ואת התכתובת המחכימה בעניין ניתן לראות כאן. מהיישוב המקראי אבליים (א' נקודה בסגול ו-ב' בשווא) - מסביר ד"ר יהודה זיו בשיחה עם News1, צמח היישוב אעבלין הערבי. זיו, חבר ועדת השמות הממשלתית והמומחה מס' 1 לשמות של מקומות בישראל, אומר כי אפשר שמקור השם המקראי מן הביטוי "יוּבלי מים", ובהטיה אחרת שלו "אוּבלי מים", וזאת על-שם יובל נחל נעמן היוצא מהישוב אעבלין של היום. עוד הוא מציין את המילה אבֵל שקדמה לכמה משמות הישובים הקדומים: אבל בית מעכה, אבל השיטים, אבל מחולה. לדברי ד"ר זיו, שמות שאותם קלטה האוזן הערבית השתמרו וכאלו שלא נקלטו שובשו. הוא מעריך כי אעבלין היא בעצם שיבוש שנעשה במאה השביעית למילה אבליים. כדוגמה לדבריו, הביא שתי דוגמות קיצון: הכפר חלחול העברי ששמו השתמר במקורו, וכיום רבים חושבים בטעות שהמקור לשם הוא ערבי, לעומת עדולם, שם שמקורו מצרי - ורבים טועים לחשוב שהשם עברי - ששמה לא הובן אצל הערבים ששיבשו את השם והפכו אותו לחירבת עיד אל מיא (חורבת חג המים). עניין אחרון אותו מזכיר זיו הוא היותה של אעבלין/אבליים צומת דרכים חשוב מאוד במאות ה-16 וה-17, שממנו נסעו אנשים ועברו מכביש עכו לעבר הירדן דרך צומת גולני. יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה בה משנה תחנת רדיו את המינוחים, ובשנת 2007, בהחלטה משותפת של גלי צה"ל וקול ישראל, הוחלט כי בשידורי מוקדי התנועה לא ייאמר איילון צפון וכד' אלא איילון צפונה, נתיבי בגין צפונה וכיוצא בכך.