בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל את החלטתו של בית משפט השלום בעיר, לזכות שתי נאשמות בשל אי-התייצבות התביעה במהלך שביתת הפרקליטים.
אורנה דהן ואירנה נפתלייב הואשמו באי-מניעת התאבדותה של חוסה במעון בו עבדו כאחיות בשנת 2004. כתב האישום נגדן הוגש רק בהוראת בית המשפט שחקר את נסיבות המוות, ובית משפט השלום דחה את טענותיהן המקדמיות.
ביום 30.11.10 אמור היה להתקיים דיון הוכחות, אולם בא-כוח המדינה לא התייצב בשל השביתה. לאור זאת החליט השופט זאיד פלאח לזכות את השתיים, תוך שהוא מציין שממילא היו לו ספקות האם יש מקום לנהל את ההליך.
השופטים
רון שפירא,
עודד גרשון ואלכס קיסרי קיבלו את ערעורה של המדינה על הזיכוי. הם מתחו ביקורת עקיפה על פלאח באומרם, כי מאחר שהחליט לדחות את הטענות המקדמיות - הוא לא יכול להיתלות בהן על-מנת לזכות את הנאשמות בשל אי-התייצבות בא-כוח המדינה.
כלי מוכר בחוק שופטי המחוזי מוסיפים, כי שביתה היא כלי מוכר בחוק, אשר מטבעו פוגע לעיתים גם בצדדים שלישיים ולא רק במעסיק. לדעתם, כשם שהחוק מגן על השובתים מפני תביעות אזרחיות בגין נזקי שביתתם, כך יש להעניק למדינה הגנה מפני פגיעה בזכויותיה בהליך הפלילי:
"לא ניתן לייחס למדינה
רשלנות או כוונה כלשהי לפגוע בהליך הפלילי, או בנאשם, וכן לא ניתן לייחס רשלנות אשר בגינה יש מקום להטיל סנקציה בדרך של ביטול כתב אישום, כאשר העדרות פרקליט מהאולם אינה פועל יוצא של התרשלות אלא פועל יוצא של מימוש זכותו של הפרקליט כעובד לשבות".
לדעת המחוזי, במקרה הנדון לא נגרם עיוות דין קשה בשל השביתה, כי היה צורך רק לבטל שני דיוני הוכחות. בכל מקרה, הנאשמות יוכלו לבקש מבית המשפט לחייב את המדינה לפצותן על הארכת הדיון שלא לצורך, אך אין זו עילה לזיכוי. לכן, הורה המחוזי לפלאח לחדש את המשפט מהנקודה בה הופסק.
