שיעור ההשתתפות של נשים בנות 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה, והגיע בשנת 2010 ל-52.7%. חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים הכפיל עצמו בשנים 1990-2010 והגיע מ-16% ב-1990 ל-32.9% ב-2010. כך עולה מנתוני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בתחילת שנת 2010 חיו בישראל 2,788,800 נשים בנות 15 ומעלה; מתוכן יותר מ-15% הן נשים בנות 65+, 7.5% בגיל 75+. אוכלוסיית הגברים עומדת על 2,654,625, כאשר חלקם של גילאי 65+ ו-75+ נמוך בהשוואה לנשים: 12% ו - 5.5% בהתאמה.
עוד עולה מהנתונים כי אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי ירד מ-7.6% ב-2009 ל-6.5% ב-2010. יחד עם זאת, מרבית הנשים הן שכירות (92%) לעומת אחוז נמוך יותר של גברים (83%). שני ענפי התעסוקה העיקריים של נשים הם חינוך (21%) ושירותי בריאות, רווחה וסעד (17%), שני ענפי התעסוקה העיקריים של גברים הם תעשיה (20%) ושירותים עסקיים (16%).
ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2009 הייתה 9,526 שקל בעוד שהכנסתה של אישה שכירה - 6,280 שקלים. כלומר, הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר, אולם בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. פער זה נובע מהבדל בין תשומות העבודה של נשים וגברים. גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות.
עם זאת, נשים עובדות עם ילדים מתחת לגיל 18 מדווחות על קושי לעמוד באיזון שבין המשפחה לעבודה. 43% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, מדווחות כי הן מתקשות לתפקד במשפחה בשל מחויבות לעבודה לעומת 50% מהגברים שעובדים ;30% מהנשים העובדות שיש להן ילדים מתחת לגיל 18, חשות שאינן מקדישות מספיק זמן לילדים, לעומת 45% מהגברים; 35% מהנשים העובדות חשות שאינן מקדישות מספיק זמן לבן זוגן, לעומת 44% מהגברים שמדווחים כי הם חשים שאינם מקדישים די זמן לבנות הזוג שלהם.
גיל הנישואין ממשיך לעלות במקביל הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2009 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.0. כ-156,500 נשים ילדו במהלך שנת 2009. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0, גבוה מזה הקיים במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (
OECD- 1.6).
הגיל הממוצע של נשים שנישאו לראשונה עמד ב-2008 על 24.7, לעומת 23.4 בשנת 1995, וב-1980 - 22.4 בשנה 2008 נישאו 50,038 נשים, בעוד ש-13,488 נשים התגרשו. הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.1. מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו עד תום 8 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו כעבור שלושה עשורים, 13% התגרשו אחרי אותו מספר שנות נישואין.
ההפרש בתוחלת החיים בין גבר לאישה ב-2008 עמד על 3.8 שנים בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בקרב הנשים ובקרב הגברים ב-3.1 שנים. תוחלת החיים של הנשים בישראל בשנת 2009 עמדה על - 83.5 שנים ושל הגברים - 79.7 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 83.9 שנים ושל נשים ערביות - 80.7. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 80.5 שנים ושל הערבים - 76.3.
ההפרש בתוחלת חיים בין נשים וגברים עמד בשנת 2009 על 3.8 שנים. ההפרש בתוחלת החיים של הנשים והגברים בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD . ההפרש בשנת 2008 עמד על 3.7 שנים, כאשר הטווח במדינות ה-OECD נע בין 3.5 (איסלנד) ל-10.6 (אסטוניה), והממוצע עמד על 5.6 שנים.
נשים מבקרות יותר אצל רופאים
בשנת 2009 אישה ביקרה אצל רופא קרוב ל-7 פעמים בשנה. כ-1.5 ביקורים יותר מגבר. בגילים 44-25 (גילי הפריון העיקריים) ממוצע ביקורי נשים אצל רופאים בשנה היה כמעט כפול משל גברים.
נשים יהודיות מעשנות יותר מהערביות ומתעמלות פחות בשנת 2009, בקרב בני 20 ומעלה, כ-13% מהנשים וכ-28% מהגברים דיווחו שהם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. נשים יהודיות מעשנות יותר מנשים ערביות - 14% לעומת 4% בהתאמה. אצל גברים היחס הפוך - העישון שכיח יותר אצל גברים ערבים (45%) לעומת גברים יהודים (25%) . לעומת זאת, נשים עוסקות פחות בפעילות גופניות מאשר הדברים.
בשנת 2009, ו-19% מהנשים לעומת 22% מהגברים בגילים 25 ומעלה עסקו בפעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר, לפחות 30 דקות בכל פעם.
נשים מהוות 44% מהנהגים בישראל ב-2009 היו כשני מיליון גברים וכ-1.4 מיליון נשים בעלי רישיון נהיגה (נהגים). חלקן של הנשים בכלל הנהגים עלה מ-34% ב-1990 ל-42% ב-2009, באוכלוסיה היהודית נשים מהוות 44% מכלל הנהגים ובאוכלוסיה הערבית - 32%. בשנת 2009 היוו הנשים, כ-24% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים וכ26% מההרוגים - שיעור הקטן באופן משמעותי מחלקן באוכלוסיה.