נהגים קשישים מבחינים בהולכי רגל רק במחצית מהמקרים בהשוואה לנהגים מנוסים צעירים יותר, זאת עקב שדה-ראייה מוגבל, ומפצים על כך חלקית על-ידי נהיגה איטית יותר - כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר נעשה בעקבות עלייה במספר תאונות הדרכים בהן היו מעורבים הולכי רגל בקרב נהגים קשישים. בגיל 65 ומעלה, הקשישים הם קבוצת הגיל שגדלה בקצב המהיר ביותר בעולם המערבי, ויש יותר נהגים קשישים מאי-פעם על הכביש. המחקר פורסם במהדורה המקוונת של כתב העת "Accident Analysis and Prevention" והשווה בין זמני תגובה וזיהוי של הולכי רגל בין נהגים מנוסים, לבין נהגים קשישים-מנוסים.
המחקר נערך על-ידי גב שני ברומברג בהנחייתם של ד"ר טל אורון-גלעד וד"ר עדי רונן מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטה, בשיתוף עם אבינועם בורובסקי וד"ר ישראל פרמט.
במהלך המחקר השתמשו החוקרים בשתי שיטות הערכה: שימוש בסימולטור נהיגה, וצפייה בסצנות וידאו המתארות מצבי נהיגה תוך זיהוי של מצבים מסוכנים על-ידי לחיצת כפתור. התוצאות של שיטת הצפייה בווידאו הראו שלנהגים קשישים לקח זמן רב יותר להגיב לסכנות בכלל ולסכנות בהן היו מעורבים הולכי רגל. כמחצית מהאירועים הקשורים בהולכי רגל שהוצגו בווידאו היו קשים לזיהוי לנהגים הקשישים בהשוואה לנהגים המנוסים.
מבחן הנהיגה בסימולטור הראה שקבוצת הקשישים ביצעה פחות "פעולות בלימה" כאשר הולכי הרגל היו על המדרכה ועמדו לחצות את הכביש ביחס לנהגים אחרים. ואולם, קבוצת הקשישים ניסתה לפצות על תגובתם האיטית לסכנות על-ידי הורדת המהירות בכ-20% לערך ממהירות הנהגים המנוסים, מה שאיפשר להם ככל הנראה זמן רב יותר לעבד המידע ולהגיב לסכנות האפשריות.
