ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, דנה היום (יום ד', 9.3.11) בהצעה הממשלתית לתיקון חוק הבנקאות ובהצעת חוק כרטיסי חיוב, של ח"כ
דני דנון, ששולבה בהצעת החוק הממשלתית, העוסקות בסליקת כרטיסי אשראי. לפי ההצעות, חברה המחזיקה לפחות 10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה.
היו"ר שאמה-הכהן פתח את הדיון והתייחס למצב הקיים בשוק. לדבריו, "המצב שבו יש לפחות חברה אחת מנפיקה (ישראכרט) שרק היא סולקת את כרטיסיה מוביל לטענות לפגיעה בתחרות. בשוק שמגלגל 160 מיליארד
שקל בשנה כל הפחתה של 0.1% בעמלת הסליקה תוביל לחיסכון של 160 מיליון שקל". הוא הוסיף ואמר כי בכוונת הוועדה לברר את הטענות הללו והטענות שישמעו מנגד, ולסיים את החקיקה במהירות האפשרית.
החשב הכללי באוצר,
שוקי אורן, ציין כי "ישראכרט היא היחידה שסולקת את כרטיסה, "ושיעור החדירה שלה לעסקים קטנים עומד על 80%. אם אין אלטרנטיבה אז אין תחרות, לכן המטרה היא ליצור אלטרנטיבה שתחזק את התחרות. ברגע שחברות האשראי יהיו מחויבות לסליקה צולבת תהייה תחרות והעמלות יופחתו".
ישראכרט מחזיקה בנתח של 51% משוק הסליקה מנתונים שהציגו במהלך הדיון נציגי האוצר עולה כי נכון לשנת 2009 מחזיקה ישראכרט בנתח של 51% משוק הסליקה, ולאומי קארד וכאל מחזיקות כל אחת כ-25% מהשוק. לפי הערכת האוצר, ישראכרט מחזיקה בנתח שוק של 17% מתוך היקף העסקות של מותגי האשראי. מסקר שערך האוצר עלה עוד, כי 99% מהעסקים שסולקים עם יותר מחברת סליקה אחת נמצאים בהסכם עם חברת ישראכרט ורק ל-19% מהעסקים אין הסכם סליקה עם ישראכרט. לטענת האוצר, הצעת החוק נועדה לפתור את הכשל בשוק הסליקה.
לפי ההצעה, המפקח על הבנקים, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, יוסמך להורות למנפיק שנתח השוק שלו גדול מ-10% להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת, אם יהיה סבור שהדבר נדרש לצורך הבטחת התחרות בתחום או לצורך הבטחת טובת הלקוחות או הספקים. כמו-כן, המפקח יוכל, לאחר התייעצות עם הממונה על ההגבלים, להורות לסולק שנתח השוק שלו גדול מ-20% להתקשר עם מנפיק לצורך סליקת כרטיסי אותו מנפיק.
דב קוטלר: הצעת החוק - ניסיון לסיכול ממוקד מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, אמר מנגד כי התקשורת כבר כינתה את החוק בשם "חוק ישראכרט", ומסתבר שההצעה עוסקת במותג מקומי. הוא סיפר כי ישראכרט הוא המותג הישראלי היחיד שהצליח, בעוד החברות האחרות החליטו שלא להקים מותגים מקומיים פרטיים.
קוטלר הסביר כי 90%-95% מהמחזור בשוק (160 מיליארד שקל) נמצא בבתי העסק הגדולים, שנהנים מעמלות נמוכות משמעותית מהעמלות של בתי העסק הקטנים. לפיכך, טען, הדיון מתמקד במחזור שנתי של 4-5 מיליארד שקל בלבד. "אם ההבדל יהיה בפרומיל, לבעל עסק שמשלם כ-10,000 שקל בחודש, אנחנו מדברים על חיסכון של 10 שקלים בלבד", אמר קוטלר.
מנכ"ל ישראכרט הוסיף ואמר כי הוא "רואה בהצעת החוק ניסיון לפגיעה במותג ישראלי, עד כדי סיקול ממוקד. יש לנו בעיה מהותית עם הדרישה שמנפיק שנתח השוק שלו גדול מ-10% חייב לפתוח את המותג שלו. קוטלר ביקש כי המפקח יוכל להורות למנפיק לבצע סליקה צולבת רק אם נתח השוק שלו יהיה גדול מ-20%, ורק אם המפקח יחשוב שמדובר בפגיעה ממשית בציבור הוא יוכל לתת את אותה הוראה לחברה שם נתח שוק של למעלה מ-10%.
החשב הכללי השיב לקוטלר ואמר כי הצעת החוק לא תפגע כלל במותג הישראלי, שהשיווק האמיתי שלו צריך להיות מול הלקוחות ולא מול בתי העסק. "מי שמחזיק את הכרטיס לא יודע מה זה סליקה צולבת וזה לא מעניין אותו", השיב אורן. באשר לבקשה של קוטלר לתקן את החוק אמר אורן: "אם נעלה את שיעור נתח השוק ל-20% החוק לא יחול על ישראכרט - וזה אומר שנחוקק חוק שאין לו שום משמעות".
הנחה לקטנים לפני תום החקיקה במהלך הדיון הציע היו"ר שאמה-הכהן לקוטלר להעניק לבעלי העסקים הקטנים ולעסקים בפריפריה הנחה סבירה, באופן מיידי עוד לפני תום החקיקה. "כך נוכל לבחון אם הכסף באמת מתגלגל לכיסו של הצרכן", אמר ח"כ שאמה-הכהן. קוטלר לא השיב להצעה. היועץ המשפטי של ויזה כאל, עו"ד ניב פולני, התייחס לדברי מנכ"ל ישראכרט באשר למשמעות הכספית של החוק. "אם היה מדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים לא היינו מוצאים את מר קוטלר בפרלמנט, משקיע מזמנו ומרצו בעניין", אמר. "אנחנו לא נפגע במותג ישראכרט אלא רק נעצים אותו, בכך שנוכל להציע לבתי העסק מחיר תחרותי בסליקת הפלסטי הזה שנקרא ישראכרט".
חברי הכנסת
יצחק וקנין ו
יוחנן פלסנר העירו כי עלול להיווצר מצב שהלקוחות הפרטיים לא ירוויחו מההנחה הזו דבר, ותיקון החוק רק יעביר כספים מישראכרט לחברות האחרות. סמנכ"ל הרגולציה בלאומי קארד, גלעד קהת, טען כי "החוק לא יעביר לנו שום רווח מישראכרט ואנחנו ננפיק לה עוד כרטיסים".
ח"כ וקנין שב והעלה את החשש שלאחר שיפתח השוק יתפתח בו קרטל בין החברות, שיקבעו את העמלות בתיאום. "בנק ישראל לא עושה את העבודה באשר לקביעת תקרת העמלה", הוסיף ח"כ וקנין. החשב הכללי אורן התייחס לדברים ואמר כי "הדאגה שמחירים לא ירדו היא דאגה אמיתית, אך אני לא חושב שיתפתח קרטל בשוק". אורן הוסיף כי אין כוונה להעביר רווחים מחברה לחברה, אלא לטפל בחסם שמונע תחרות.
