המוסד לביטוח לאומי העלים עין במשך שנים רבות מכך שרופאיו עובדים גם בעבודות פרטיות. הרופאים ביקשו אישור לעבודות אלו, המוסד כלל לא הגיב, וכך נוצר מצב בו הם עבדו בניגוד לתקשי"ר.
עובדות אלו התגלו השבוע (7.3.11) בפסק דין של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל, בו נדחה ערעורו של המוסד על זיכויו בדין משמעתי של אחד הרופאים. הרופא, ד"ר משה פרלמוטר, זוכה מחמת הגנה מן הצדק לאחר שהתברר, שהוא הרופא היחיד שהועמד לדין.
פרלמוטר, בן 63, הועסק בידי מכבי שירותי בריאות (שבע שעות בשבוע) ובמשרדו של עו"ד חיים קליר, המתמחה בביטוח ונזיקין (שלוש שעות בשבוע). בשל כך הואשם בעבירות של עבודה פרטית ללא היתר וכן עבודה פרטית ללא היתר תוך הימצאות במצב של
ניגוד עניינים, והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.
בית הדין המשמעתי מצא, כי לאורך שנים רבות הגישו רופאי המל"ל בקשות לקבלת היתר לעבודה פרטית ולא הושב להם דבר, וחרף זאת הם עסקו בעבודה פרטית, בידיעת הממונים. לפיכך נקבע, כי מימוש ההליך הפלילי נגד פרלמוטר טומן בחובו פגיעה בתחושת הצדק וההגינות המשפטית, ויש בו גם יסוד של אכיפה בררנית.
בית הדין הוסיף וקבע, כי בשנים 2003-1986 ובשנת 2009 הגיש פרלמוטר בקשות לעיסוק פרטי במכבי ובמשרד קליר. הוא אומנם לא קיבל היתר, אך הממונים עליו ידעו היטב על עבודתו ואיש לא הורה לו לחדול ממנה. הוא לא פעל במסתרים בכל הנוגע לעבודתו הפרטית, הדגיש בית הדין. בשולי הדברים צוין, כי גם הממונה על פרלמוטר פעל בדיוק באותה דרך.
חוסר תיאום של המדינה - לא על גב העובד כרמל ציין בהחלטתו בערעור, כי לא יתערב בממצאים העובדתיים של בית הדין המשמעתי. ברמה העקרונית, הוא קובע: "מהמקובץ לעיל עולה תמונה שאינה מחמיאה כלל להתנהלות המל"ל בהקשר זה: הובהר, כעניין שבעובדה, כי במשך שנים רבות מאוד עבדו רופאי המל"ל בעבודות פרטיות, ולפחות בכל הנוגע למשיב עבודות פרטיות אלה לא התנגשו בלוח הזמנים של עבודתו במל"ל.
"ביצוען של העבודות הפרטיות לא רק שהיה בידיעת הנהלת המל"ל, אלא הוברר כי המשיב ורופאים נוספים הודיעו במשך השנים על עבודותיהם הפרטיות למל"ל, אולם לא קיבלו כל תגובה לכך. המל"ל ידע במשך שנים רבות כי רופאיו-עובדיו, מבצעים גם עבודות פרטיות (ושוב - בנוגע למשיב - מחוץ לשעות העבודה), המל"ל קיבל לידיו בקשות להיתר לאותן עבודות, אולם לא הגיב עליהן, לא לחיוב ולא לשלילה. דומה כי ניתן לראות בכך משום הסכמה שבשתיקה".
כרמל גם דחה את טענת המוסד, כאילו אגף המשמעת של נציבות שירות המדינה הגיש את הקובלנה נגד פרלמוטר בלי לבחון את התמונה הכוללת: "אגף המשמעת הינו חלק מהמדינה ועל יד ימין לדעת את אשר קורה אצל יד שמאל, ובכל מקרה, חוסר תיאום אינו יכול לבוא על גבו וחשבונו של העובד".
כרמל גם הסכים עם המסקנה בדבר הגנה מן הצדק: "קיימת תחושה חריפה של פגיעה בתחושת הצדק, מקום שעניינו של המשיב הגיע להליך משמעתי אך בעקבות תלונת הממונה עליו, ומבלי שאגף המשמעת בדק התמונה הכוללת. בנסיבות עניין זה, נקיטת ההליך כנגד המשיב, יש בו משום הפליה והעדר שוויון. אכיפה בעניינו של המשיב מבדילה בין בני אדם דומים, במצבים דומים, אומנם לא לשם השגת מטרה פסולה, אך מתוך שרירות גרידא".
