הדרך בה אתם מגיבים להתפרצויות הזעם או לנדנודים של ילדכם בן השנתיים עלולה להוביל לחרדה, לנסיגה בהתפתחות ולבעיות התנהגות, וההשפעה ניכרת במיוחד אם מדובר בבן, שלעתים קרובות מבטא רגשות שליליים כאלו בכעס ובפחד חברתי. אלו ממצאי מחקר חדש מאוניברסיטת אילינוי.
ילדים צעירים, במיוחד בנים, זקוקים לעזרת ההורים בהתמודדות עם רגשות של כעס או פחד. הורים המענישים את ילדיהם על ביטויי כעס ותסכול או מתייחסים לפחדים שלהם כאל משהו מטופש או מביש, עלולים להטמיע בהם רגשות שליליים אלו וכך לגרום לבעיות התנהגות כשהם מתבגרים.
החוקרים בדקו נתונים שנאספו מתצפית על 107 ילדים, שהיו חלק ממחקר גדול יותר שעסק בהתפתחות חברתית ורגשית של ילדים ובמערכות יחסים בין הורים לילדים. כשהילדים היו בני 33 חודשים, האימהות והאבות נשאלו לגבי התדירות בה הילד ביטא כעס או פחדים חברתיים בחודש האחרון. ההורים נשאלו גם לגבי הדרך בה הגיבו לרגשות השליליים של הילד במספר מצבים היפותטיים.
החוקרים בדקו שני סוגי תגובות הוריות לרגשות השליליים של הילדים. סוג אחד של תגובה היה לצמצם את הרגשות שהביע הילד; לדוגמה, הורים שאמרו משפטים בסגנון "תפסיק להתנהג כמו תינוק". סוג אחר של תגובה היה הענשת הילד בעקבות רגשות אלו; לדוגמה, הורים ששלחו את הילד לחדר לאחר שבכה או היה מרוגז, או שלקחו ממנו צעצוע או מנעו ממנו פריבילגיה מסוימת.
כשהילדים הגיעו לגיל 39 חודשים, ההורים ענו על שאלונים שעסקו בבעיות התנהגותיות של הילד בהווה.
ענישה וחרדה אימהות ואבות שבחרו להעניש את הילדים על ביטויי פחד ותסכול היו בדרך כלל הורים לילדים שסבלו מחרדות ומנסיגה בהתפתחות בשלב השני של הערכות המחקר. ההשפעה הייתה ניכרת בעיקר בקרב בנים, אצלם שכיחות הרגשות השליליים הייתה גבוהה בגיל 33 חודשים.
במקרים בהם הורים הענישו את הפעוטות על ביטויי כעס או פחד, הילדים למדו להסתיר את הרגשות במקום להביע אותם. ילדים אלו סבלו מחרדה במקרים בהם הרגישו כעס ופחד, משום שידעו שיהיו לכך השלכות שליליות.
החוקרים הופתעו לגלות כי בנים הושפעו במיוחד מהיעדר תמיכה במהלך רגעים של פחד או תסכול. לדברי החוקרים, הנטייה בחברה היא לעודד בנים שלא להביע רגשות, ובמקרים בהם הורים גם מענישים על ביטויי רגשות אלו, התוצאה אצל בנים שלעתים קרובות הביעו רגשות שליליים היא מזיקה במיוחד.
לדברי החוקרים, ההורים משחקים תפקיד חשוב בעזרה אותה הם מעניקים לילדים כדי שילמדו כיצד לווסת ולהביע את רגשותיהם. המחקר, שאסף תגובות הן של אימהות והן של אבות, תומך בראיות קיימות המראות כי נוכחות שני ההורים חשובה בתהליך.
כשילדים מרוגזים, רצוי לשוחח איתם ולעזור להם לעבד את הרגשות במקום לשלוח אותם לחדר לעשות זאת לבד. ילדים צעירים, במיוחד בנים שנוטים לרגשות שליליים בעוצמה רבה, זקוקים לתמיכה ולנחמה כשהרגשות מציפים אותם.
