לצערי, איש לא פנה אליי. הרי יעקב כץ - רבי יעקב כץ אני קורא לו, כי הוא הקים עולה של תורה בבית אל ובהרבה מקומות - הוא יודע את האמת כמה הוא היה קרוב אליי וכמה אני עשיתי בתחילת דרכי במשרד הפנים, יש דברים שאסור לספר אותם, כשלא היה עוד שום דבר עם השידורים מהספינה (ערוץ 7), כמה הם היו בני-בית, הם היו העוזרים שלי בלשכה, הם היו אצלי כל היום וכל הלילה. אז אם יש להם ויכוח איתי ביחד, אז הם לא יכולים לבוא לדבר ולשמוע? אני לא פגוע באופן אישי, אבל כואב לי הלב כיוון שאני באמת אוהב אותם ומרגיש שבאמת הם שלוחים של עם ישראל. כשאני שומע מידידים ומחברים שהם מדברים בכלי התקשורת... אני אומר להם שוב: יש לכם ויכוח, בבקשה אפשר לדבר. בסך-הכל אנחנו באותה דעה. כולנו מחכים למשיח צדקנו, כולנו רוצים לקרב את עם ישראל לתורה ולמצוות, כולנו אוהבים את ארץ ישראל. אבל עם כל הכבוד אפשר לבוא בטענות אם אני למדתי בישיבת חברון ואני הייתי כפוף לדעתו של הרב שך? ואם אני גדלתי בביתו של הרב עובדיה יוסף ואני כפוף לדעתו? אבל מישהו יכול לחלוק על אהבתי לארץ ישראל ולתורת ישראל ולעם ישראל? יש בכלל מחלוקת בינינו? יש לי אהבה גדולה ואמיתית למתיישבים ביהודה ובשומרון. כשהייתי מנכ"ל משרד הפנים עשיתי ככל יכולתי ומעבר לכך למענם. ביקרתי בכל ישוב ביש"ע ועזרתי לבנות שם בתי-כנסת, מקוואות, ביוב וכל מה שצריך. כל ראשי המועצות יצאו אז בקריאה שמה שעשה אריה דרעי לא עשו לפניו אחרים. לא עשיתי זאת בשביל קופלימנטים וקולות. אני מתחייב להמשיך ולעזור. תעלה לשידור את זמביש ואת משה יוגב ואת פנחס ולרשטין ואת בני קצובר והם יגידו לך, הם אנשים ישרים והגונים. ותשאל אותם אם היה עוד מישהו שעשה בשביל יהודה ושומרון יותר ממני. בני קצובר וצבי קצובר ופנחס ולרשטיין וה' ישלח לו רפואה - שלמה שילה גל. כל ראשי המועצות, הם היו בני-בית אצלי הם הרגישו שזה הבית שלהם ולא היו צריכים לקבוע פגישה איתי. אני זוכר את היישוב היהודי בחברון. הם יודעים את האמת. אפשר לשאול את הרב הורביץ ואחרים, אני הראשון שהיכרתי בהם כמסכנים, לא היה להם שום כתובת. הקמתי להם ועד מוניציפלי בחברון כדי שאפשר יהיה להעביר להם כסף נגד כל אנשי משרד הפנים, והם יודעים את כל הדברים הללו. אז מישהו יכול לחשוד בי חלילה וחס שמערת המכפלה לא חשובה לי? וקבר רחל בהסכמי אוסלו אחרי שנעשו הסכמי אוסלו וכבר החזירו לשליטת הפלשתינים, איך הלכתי בכל הכוח עם רבין כדי להחזיר את זה לשליטת ישראל וברגע האחרון החזרנו את זה. רק אני לא נוהג לספר ולא אוהב להשתבח, עשיתי באמת כי האמנתי בזה. אומרים לי כביכול שאני הולך עם קדימה. כשאני אתמול דיברתי שאני מחזק את נתניהו אז אני שומע שגם על זה תוקפים אותי. את מי הם רוצים שאני אחזק? הוא ראש הממשלה הוא מייצג את מפלגות הימין, שס בקואליציה, אגודת ישראל בקואליציה, גדולי ישראל תומכים בממשלה הזאת אז מה רוצים שנעשה? אבל כשאני רואה: פתאום הופכים אותי, חלילה וחס, לאיזה איש שמאל - באמת יש גבול לכל דבר שאפשר להעליל.

זה שהשמאל וזה שאנשים חילונים לא אוהבים, שלי יחימוביץ' ואחרים - אין לי בעיה. אבל כשאני רואה חיבורים של אנשים שלנו כמו ברוך מרזל ואחרים שהם מדברים בצורה כזו, עם כל הכבוד, בלי שפנו אלי בלי שדיברו איתי, בלי שניסו לברר את העניין. החיבור הזה (לעצור את דרעי בכל מחיר) של שלי יחימוביץ' נראה לך יחד עם אנשי הימין שהם אנשי תורה? שלא תבין, היועצים האסטרטגיים שאני מתייעץ איתם אומרים לי: אריה, תשמח על זה. זה ההפך - מוסיף לך כוחות במקומות... אבל אני, זה כואב לי באופן אישי. חלילה וחס. לא מתוך אחינו.

בגלל הכבוד הגדול שאני רוחש למרן ולגדולי ישראל לא יצאתי ודיברתי. מעולם לא הוצאתי דבר שקר מפי, ואת מה שאני לא רוצה אני לא אומר. הרי כל מי שרוצה יכול לבדוק בפרוטוקולים של ישיבת הממשלה ולראות: ידעתי על הסכמי אוסלו רק ביום שהביאו את זה לממשלה. הסתירו את זה ממני לגמרי, ובאותו יום בצהריים, כשקיבלתי הודעה ממזכירות הממשלה, שיש בלילה דיון על הסכמי אוסלו, באתי לישיבת הממשלה וראיתי הסכמים באנגלית. לא הבנתי מילה אחת. אמרתי להם: איך יכול להיות שאפשר להצביע על כזה דבר?! אבל בכל זאת טרחתי וביקשתי ממישהו שיתרגם לי את זה. ובאתי לישיבת ממשלה ונתתי נאום חוצב להבות נגד ההסכמים הללו. ציטטתי את הרמטכ"ל אהוד ברק ואמרתי שיש שם חורים יותר מבגבינה שווייצרית. ואמרתי שאסור בשום אופן שבעולם לתמוך בהסכמים הללו. והזכרתי את זה שאש"ף נמצא בגלל שתמך בסדאם חוסיין, ושבכל העולם אש"ף נמצא בעמדה הכי נחותה שיכולה להיות בגלל שהם תמכו בסדאם חוסיין. אז למה להרים אותם עכשיו ולא ללכת יותר לכיוון של ירדן? למה צריך לתת להם עכשיו מעמד? אבל קיבלתי הוראה ממי שהייתי חייב לשמוע לו, וגם היום אני שומע לו, למרן רבנו עובדיה יוסף, שאמר לי שהיות שראש-הממשלה יצחק רבין הוא גם איש ביטחון והוא סומך עליו, לכן בסוף הוא הורה להימנע (בהצבעה על הסכמי אוסלו א'), ובהסכמי אוסלו ב' אנחנו הצבענו נגד. לכן אני לא מבין מאיפה יצאה העלילה הזאת שאנחנו שס תמכנו בהסכמי אוסלו. אני אומר בעצמי שזאת הייתה טעות אדירה. אני חושב שגם מרן הודה בסוף ואמר שזאת הייתה טעות, ואמר 'אני שלום אדבר, המה למלחמה'. בהסכמי אוסלו אני זוכר שכשבאו אלי אותם אנשים שמדברים היום נגד, ואני לא אזכיר את שמותיהם כיוון שאני באמת אוהב אותם ואני בטוח שהם מתכוונים לטובה, ואמרו: תראה, אריק שרון אומר שזה מסוכן - דיברו על אריק שרון כמו על משיח השם - ונו, מי עשה את ההינתקות? אני או אריק שרון? מישהו מאיתנו חלם להגיע למצב של הינתקות?

יש עם מי לדבר בכלל? עם מי תדבר היום - עם החמאס? עם אבו-מאזן? אם תסכם עם אבו-מאזן זה אומר שסיכמת גם עם החמאס? הרי הם יריבים אחד לשני. אי-אפשר לבקש מאיתנו, שאנחנו לא מפלגת השלטון ומצטרפים לליכוד, לליברמן ואנחנו מצטרפים לממשלת ימין, שנהיה יותר קיצוניים מהליכוד ומליברמן. גם אם יש חילוקי דעות. למה לא לקבל את זה שיש לנו גדולי ישראל שאומרים לנו מה לעשות? לא יכול להיות שקבוצה קטנה שחושבת שהיא צודקת יכולה להשמיץ ולדבר סרה בגלל שאנחנו שומעים לגדולי ישראל ונשארים בקואליציה.

אני מאמין שזה קומץ קטן שמכוון לטובה ושאין מאחוריו כוונות רעות. כולנו מאמינים בבורא עולם ובגאולה בידי המשיח. יש דרכים שונות לקרב את עם ישראל לתורה ולמצוות, וכל אחד עושה זאת בדרכו. התפקיד שלי זה לקרב לבבות של אנשים חילוניים ומסורתיים, שאין שום סיכוי שיצביעו למפלגות דתיות או למפלגות ימין, כי ככל שהעם יתקרב לשם כך תבוא הגאולה מהר יותר. לפי הסקרים, רוב המצביעים עבורי הם מקדימה וממפלגות אחרות. אם אני מקרב אותם לעם ישראל, לתורת ישראל, לאהבת ישראל, לארץ ישראל, צריך לבוא ולדבר נגד? חבל. גם אם יש ויכוחים, אפשר לנהל אותם בצורה תרבותית. לכן גם אם יש ויכוח זה לא מכובד.

שטויות! כמו שאני חבר של אביגדור ליברמן, של ביבי נתניהו, של זמביש ושל כצל'ה אני חבר גם של חיים רמון ואחרים. אני בגישה של לחבר את עם ישראל כמה שיותר. אסור להרחיק אף יהודי באשר הוא. אבל מישהו יעלה על דעתו שאני למשל מסכים לדעותיו של חיים רמון ולדעותיהם של ציפי לבני ואחרים? יש לי איתם ויכוחים קשים - גם בנושאים של תורת ישראל וגם בנושא של ארץ ישראל. מישהו צריך לשכנע אותי מה זה חברון? מישהו צריך לשכנע אותי מה זה שכם? מישהו צריך לשכנע אותי מה זה תל אביב באמת. אנחנו עדיין בגלות ומחכים למשיח, ובקירוב העם שאני עושה אני מקרב את הגאולה. אז אני מתחבר לשמאל? מתחבר לימין? יש בכלל ימין ושמאל? לאף אחד אין פתרון.

לקרב את עם ישראל לאבינו שבשמיים מתוך אהבה ומתוך אחדות, זה מה שאני רוצה לעשות. הלוואי שלא נזדקק לבחירות ולא למפלגות שכשמן כן הן - פלגנות.

אני לא מעוניין בזה. אלה אנשים שמתכוונים לטובה. פניתי אליהם בתחנונים: מספיק עם זה, חלאס. זה הזמן לזה? אנחנו רואים מה שקורה במדינות ערב. צריך להתפלל ולהרבות אהבה בחסד, ולא לעסוק בבחירות ובקמפיינים. כל מי שמאמין בשם ובתורת משה הוא מחנה אחד, אז צריך לעסוק עכשיו בפיצולים?