במסגרת הדיון היום (ג', 15.3.11) על הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) בוועדת הכספים, הביעו ח"כים תרעומת על איומים מרומזים מצד המשקיעים לדבריהם, ביניהם פנייה לערכאות שיפוטיות בארץ ובעולם. כמו-כן, השיבו לטענות, מהן עולה כי החוק איננו חוקתי עקב פגיעה רטרואקטיבית. הח"כים מחו על הדרך שבה בחרו המשקיעים להציג את עמדתם ביחס לחוק.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), הדף את איומי הפנייה לבג"צ, באומרו כי "על פי עיקרון הפרדת הרשויות, הכנסת סוברנית לחוקק חוקים ומי שיראה לנכון, שייפנה לבית המשפט".
ח"כ
חיים אורון (מר"צ), טען לחולשת הטיעון בדבר הרטרואקטיביות של החוק. אורון הביא דוגמאות לפגיעה רטרואקטיבית הנובעת מחוקים שונים של המדינה, שאף שאינו מסכים עם מהות הפגיעה הכלולה בהם, עדיין בידי המדינה הזכות לשנות את חוקים בהתאם להתפתחויות. מבין הדוגמאות, שינוי ייעוד של קרקעות ונכסים, מבלי שמפצים את הנפגעים.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), העירה על ההתנהגות הכוחנית של נציגי המשקיעים ועל הטלת הספק בזכות של הח"כים לשנות חוקים. "זכותנו ואף חובתנו, להתאים חוקים למציאות וחוק ששינסקי זה הקלאסיקה של התאמת חוק למציאות משתנה", אמרה. יחימוביץ' דחתה את טענת המשקיעים על "מהפכה קניינית" בחוק ששינסקי, שכן "שדות הגז והנפט אינם קניין של איש שלא שייכים למדינה". בעניין הטענה, כי לא ברור מה ייעשה בהכנסות המדינה מהרווחים, אמרה יחימוביץ' כי "הממשלה שתיבחר באופן דמוקרטי ע"י העם היא זו שתקבע לאן ילך הכסף הזה- כי היא הריבון!".
ח"כ
דב חנין (חד"ש), קרא לח"כים שלא להתרשם מאיומי העתירות לבג"צ או לערכאות בחו"ל. לדבריו, ועדת ששינסקי הלכה לקראת המשקיעים במידה רבה.
חברי ועדת הכספים התייחסו גם לקמפיין הנגטיבי שניהלו "המשקיעים הקטנים" נגד מסקנות ועדת ששינסקי ונגד אחדים מהח"כים בוועדה. ח"כ יחימוביץ' אמרה שהמשקיעים הפרטיים ניהלו את אחד הקמפיינים המכוערים ביותר. "לגיטימי לבוא לוועדה ולנסות לשכנע אך לא לגיטימי לנהל קמפיין הכפשה כה מכוער", אמרה. "יש לי תחושה, שהמשקיעים הקטנים במקרה הזה היו הפרונט של הטייקונים הגדולים. כפי הנראה, הם שימשו חזית לעבודה המלוכלכת, שהמשקיעים הגדולים לא רצו לפתוח".
המשנה ליועמ"ש: החוק נועד לתכלית ראויה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הביע היום בוועדה את חוות דעתו ביחס להצעת החוק. "החוק נועד לתכלית ראויה. משאבי הגז והנפט שייכים לציבור והשתתפותו המזערית ברווחיהם עד היום, מהווה אנומליה. החוק יגביר את חלקו של הציבור במשאבי המדינה", אמר.
בפתח דבריו, ציין ליכט, שיש חשיבות לקדם את חקיקת חוק ששינסקי בהקדם. לדבריו, מיזמי הגז והנפט רווחיים ביותר גם אחרי ששינסקי ומדובר ברווחים של עשרות ומאות מיליארדי שקלים. על טענת הפגיעה לכאורה בזכויות הקניין של היזמים באמצעות החוק אמר ליכט כי מדובר ב"נשיאת שם חוקי היסוד לשווא" והוסיף כי נוצרה אנומליה כשמשאב של המדינה ניתן ליזמים בחינם.
ליכט טען, שלא ניתן לומר שהחוק איננו חוקתי, כיוון שחוקה הינה מכשיר חברתי שנועד להגן מפני פגיעה בחלשים. במענה לטענות המשקיעים אמר, שהשימוש בפרשנות חוקי היסוד ו"להפכם לקרדום לחפור בו לטובת החזקים בחברה" אין בה כדי להמעיט מחוקתיות החוק. "הנפט והגז שנמצאו שייכים לציבור ורק לציבור! אין עליהם זכות קניינית לזכיינים!", הדגיש. "הרישיון והחזקה של הזכיינים הינם גמישים ובסיטואציות מסוימות ניתן לשנותם. בשונה מכך - חוזה, אך זה מתקיים רק במדינות העולם השלישי בהן המשקיעים מקפידים על התקשרות חוזית. מדינות מפותחות עם מערכת משפט יציבה, נמנעות מלכבול את ידיהן ל-50 שנה".
יחימוביץ' וחנין: לאשר הסתייגויות או לחזור למסקנות הביניים ח"כים יחימוביץ' וחנין הגישו מספר הסתייגויות לחוק, ביניהן הסתייגות על קביעת קיזוזים בין שדות הנפט של אותה חברה והסתייגות הקוראת להעלאת שיעור התמלוגים מ-12.5% ל- 20% ובנוסף, להגדיל את המיסוי הרגיל. הסתייגות נוספת שהגישו מציעה לקבוע שההיטל יחול כבר מהשקל הראשון מהרווחים מגז ונפט. לחילופין, הציעו השניים לאמץ את מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי.
