נדחתה העתירה נגד מינוי דנינו למפכ"ל

בג"ץ דחה (יום ד', 16.3.11) את עתירת התנועה לאיכות השלטון וקצין המשטרה בדימוס סיימון פרי נגד מינויו של ניצב יוחנן דנינו למפכ"ל המשטרה. העתירה יצאה נגד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאפשר את המינוי עוד בטרם השלים מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, את בדיקת הטענות לליקויים בתפקודו של דנינו בשתי פרשות בעבר. לטענת העותרים, היה עליו להמתין לסיום הבדיקה, ומשלא עשה זאת - חוות דעתו בטלה, וממילא עימה בטל גם המינוי. המדינה ציינה בתשובתה, כי וינשטיין הביא בחשבון בין היתר את המצב הקשה שנוצר בצמרת המשטרה בעקבות פרשת ניצב אורי בר-לב, שנחשב למועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל עד שנאלץ להסיר את מועמדותו בעקבות תלונותיה של ד"ר אורלי אינס נגדו. לדבריה, וינשטיין הגיע למסקנה שהאינטרס הציבורי מחייב מינוי מפכ"ל מוקדם ככל האפשר, והוא אישר את מינויו של דנינו לאחר שאימץ את חוות הדעת של הפרקליטות לפיה לא נפל פגם במעשיו של דנינו. הנשיאה דורית ביניש קבעה, כי וינשטיין לא היה חייב להמתין לתוצאות בדיקתו של לינדנשטראוס (ואם היה ממתין, לא היה בג"ץ מתערב גם בהחלטה זו). היא אומרת: "איננו מקבלים את הטענה כי הליך הביקורת הינו חלק אינטגרלי מהליך המינוי לתפקיד המפכ"ל או לכל תפקיד אחר. על-פי החוק המינוי של מפכ"ל הוא בסמכותה של הממשלה והוא נעשה על-פי המלצת השר לביטחון פנים. בהפעלת שיקול הדעת אם יש להמתין לדוח הביקורת יש להביא בחשבון כי על-פי כל הידוע, התלונות נגד המשיב 5 [דנינו] אינן במישור של טוהר המידות או הפרת חוק, אלא נוגעות לתיפקודו המקצועי. "אכן כשל בתיפקוד עלול להיות שיקול רלוונטי למינוי, אך אין לפנינו ראייה בשלב זה לכך שנפל בהתנהגותו הנטענת של המשיב 5 פגם היורד לשורש המינוי. אף לא מצאנו כי נפל פגם בהליך המינוי שהתקיים".