שבע שנות מאסר בפועל למשה קצב

קרא תיאר את המקרה שלפניו כחסר תקדים, לאור מעמדו של קצב כנשיא וכשר. הוא גם התייחס לפרסומים בתקשורת, כאשר אמר שהציבור לא יכול היה להבדיל בין פרסומים לגיטימיים לאחרים. "חלק מהפרסומים חצו את הגבול, פרסומים אחרים היו לגיטימיים. חלקם נבעו מהדלפות מכוונות, והם התערבבו אלה באלה והתוצאה מבחינת הנאשם הייתה קשה". לדבריו, על השופטים להחליט איזה משקל סגולי יש לתת לעובדה זו בגזירת העונש. קרא הוסיף והדגיש: "אין אדם מעל החוק. יש שוויון בפני החוק. הנאשם ביצע את המעשים ככל אדם, יהיה מעמדו ככל שיהיה. העונש צריך להיות חד וברור". קצב קם במהלך ההקראה והתלחש עם סניגורו, ציון אמיר, בניגוד למקובל בזמן הקראת הכרעת דין. "טענת ההגנה שמעשי האונס בוצעו שלא תוך שימוש בכוח, אינה יכולה לשמש לקולא בהתחשב בנסיבות", הוסיף קרא. לדבריו, קצב ביצע את מעשי האונס תוך ניצול מעמדו ופערי הכוחות בינו לבין א' ממשרד התיירות. עוד ציין קרא, כי עבירת הטרדת העד מצדיקה גם היא החמרה בענישה, במיוחד כאשר מדובר בנשיא המדינה המבצע את העבירה ממשכן נשיאי ישראל. לדברי קרא, במקרה זה עברו הציבורי של הנאשם אינו יכול לשמש כסיבה להקלה ממשית בעונשו. הוא גם מציין את העובדה שקצב ביצע את העבירות מאז 1998, כאשר הן משיקות לפעילותו הציבורית ולמעשה הוא ניצל את מעמדו הבכיר כדי לבצע את עבירות המין. בהקשר זה קבעו השופטים שמדובר בעבירות שיש עימן קלון, ולפיכך יאבד קצב מיידית את הטבותיו כנשיא לשעבר. עם זאת הדגיש קרא, כי אין בכוונת בית המשפט לזקוף לחובתו של קצב את העובדה שבחר לנהל משפט במקום לדבוק בעסקת הטיעון. בית המשפט יכול היה לזקוף זאת לחובתו, במיוחד לנוכח העובדה שהדבר חייב את הקורבנות להעיד על אשר עבר עליהן.

"התוצאה היא תוצאה משוקללת. אין כאן מלאכה מדעית", אומר קרא על גזירת העונש בכלל. "הענישה בישראל היא ענישה אינדיבידואלית". קרא סקר פסיקה קודמת ואת הענישה שנקבעה בחקיקה. בדעת המיעוט סברה שבח, כי יש להקל במאסר, בעיקר בשל הטיפול התקשורתי בפרשה ודבריו של מני מזוז נגד קצב עוד בטרם הועמד לדין, ולהסתפק בארבע שנות מאסר. היא גם סברה שיש להעמיד את הפיצוי ל-א' ול-ל' על הסכום המירבי - 250,000 שקל, מתוכם 80% ל-א'. סניגורו של קצב, עו"ד ציון אמיר, ביקש לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור שיוגש לבית המשפט העליון. בכך הוסר כל ספק בדבר כוונתו של קצב לערער על הרשעתו וחומרת עונשו. הפרקליטות הסכימה לעיכוב ביצוע של 45 יום, עד לאחר חג הפסח. בית המשפט קבע, כי קצב יתייצב לריצוי העונש ב-1 במאי. אם יוגש ערעור עד אז, יוכל קצב לבקש גם מבית המשפט העליון לעכב את הביצוע. אמיר גם ביקש להתיר את פרסום הפרוטוקולים והראיות ממהלך המשפט. גם בהקשר זה התפרץ קצב: "שיפרסמו את התכנים. פה זה לא משטר בולשביקי".