|
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום ג', 22.3.11) מספר הצעות חוק פרטיות, בתיאום עם הצעות חוק ממשלתיות מקבילות או עם השרים הרלוונטיים: - הצעת חוק התאמות וזכויות לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה אותה הגישה חברת הכנסת רונית תירוש (קדימה), מבקשת להסדיר את מעמדן וזכויותיהן של סטודנטיות בהיריון ולסטודנטיות לאחר לידה בחקיקה, ולהשוות את החופשה המוענקת להן לאחר הלידה לזו של אישה עובדת. הצעת החוק מסדירה בין השאר זכות לחופשת לידה אקדמית לסטודנטית שילדה בתקופת הלימודים, זכות לבחינה במועד מיוחד לסטודנטית שנעדרה ממועד בחינה עקב חופשת לידה אקדמיתף זכות היעדרות משיעורים בקורס בו קבועה חובת נוכחות, ועוד.
- הצעת התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, העוסקת בזכויות ההורה, אותה הגיש חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי), מציעה להרחיב את הקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, המקנה זכויות בקשר להורות גם לעובד שבת זוגו היא עובדת אשר לא נעדרה מעבודתה, או שלא השתמשה בזכאותה על-פי החוק. הצעת התיקון קובעת כי יש להחיל זכויות הורה אלה גם אם בת הזוג הינה עובדת עצמאית וזאת על-מנת להקנות הקלות לבן זוגה של אישה עצמאית. על-פי ההצעה, הקלות אלו מאפשרות לנשים, מחד-גיסא, לצאת ולהשתלב בשוק העבודה, הן כעובדות שכירות והן כעובדות עצמאיות, ולדאוג לילדיהן מאידך-גיסא. ההצעה מבקשת לעגן בחקיקה קביעה של בית הדין הארצי לעבודה בנושא.
- התיקון לחוק כרטיסי חיוב, העוסק בניכיון כרטיסי חיוב, אותה הגישה קבוצת ח"כים בראשות חבר הכנסת שי חרמש (קדימה), שמה לה מטרה להתמודד עם רשימת כשלי שוק בענף ניכיון כרטיסי האשראי. בין הכשלים: הסולקים, העוסקים בניכיון בעצמם, מונעים מבעלי עסקים שלקחו מהם הלוואות וניכיון בהלוואות לעבור לחברות אחרות; חסימות שוק הניכיון על-ידי סולקים באמצעות עמלות כגון עמלות חברות ניכיון ועמלות מינימום; סולקים קושרים הפחתה או הטבה בעמלת הסליקה בכך שבעל העסק ינכה אצל אותו סולק; סולקים חוסמים את האפשרות שחברות הניכיון ינכו ויגבו עבור בתי עסק עסקות מסוימות או סוגי בתי עסק מסוימים; הסולקים הם בבעלות הבנקים הגדולים בישראל והם מפעילים, דרך הבנקים, לחץ על בעלי עסקים על-מנת שאלו יבחרו להשתמש בשירותי הניכיון שלהם. הצעת החוק מגדירה סולק, כמי שמספק שירותי סליקה והוא בבעלות תאגיד בנקאי. מוצע לקבוע כי סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים ולא יסרב לבקשת ספק להתקשר עם תאגיד נכיון בהסכם הדרוש לשם התקשרות או לשם ביצוע הסכם למתן שירותי ניכיון. מוצע כי יראו כסירוב בלתי סביר גם כל אחד מאלה: סירוב בשל חוב שחב הסולק לספק, סירוב שלא ינומק בתוך 7 ימי עסקים, התנית התקשרות בהתחייבות תאגיד הניכיון בתשלום עמלת תפעול לסולק, שינוי תנאי ההסכם בין הסולק לספק, או התנית ההתקשרות בהסכם עם תאגיד הניכיון בשינוי כאמור. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יראו בסירוב של סולק להתקשר עם תאגיד ניכיון כסירוב בלתי סביר, אם תאגיד הנכיון הוא סולק אחר בעצמו. בנוסף, מוצע לאסור על סולק להפלות מטעמים בלתי סבירים בין תאגידי ניכיון, או בינם לבין שירותי הנכיון שהוא עושה בעצמו, לעניין תנאי ההתקשרות בין הסולק לבין תאגיד הניכיון. לעניין הסדר זה, מוצע לקבוע כי תנאי ההתקשרות יכללו בין היתר, את המחיר, תנאי ומועדי התשלום, תנאי האשראי ומועדי החיוב והזיכוי. מוצע שאיסור זה יחול גם על הסולק כלפי עצמו, אם הוא מעניק שירותי ניכיון.
|