ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
כרמל שאמה-הכהן, דנה היום בהצעת החוק של חברי הכנסת
איתן כבל, שלי יחימוביץ',
חיים אורון ו
זבולון אורלב, שנועדה לסייע ל
רשות השידור לאכוף את חובת תשלום האגרה. לפי ההצעה מפברואר 2008, שהדיון בה יתקיים במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, חברות הכבלים והלוויין יחויבו להעביר לרשות השידור את רשימת המנויים שלהן.
יוזם ההצעה, ח"כ כבל, ציין כי כחבר בשדולה למען השידור הציבורי סבר בקדנציה הקודמת שבמקביל לקידום חוק חדש לרשות השידור, שאמור היה להוציא את הפוליטיקה מהרשות, ראוי לסייע לרשות להתמודד עם המצב הכספי הקשה שבה היא נמצאת מבלי להעלות את האגרה. הדרך המהירה לעשות זאת, הוסיף כבל, היא על-ידי גבייה מאותם אזרחים שלא משלמים את האגרה כמתחייב בחוק.
"אני מאמין שאנחנו חייבים שיהיה שידור ציבורי משוחרר מכל עכבות פוליטיות, ולכן הסכמתי להגיש את הצעת החוק". לדבריו, כיום כל בעל מקלט טלוויזיה מחויב לשלם אגרה. "אין ויכוח על זה שמי שמנוי לכבלים וללוויין או שיש בבעלותו ממיר של עידן פלוס יש לו גם טלוויזיה בבית", הוסיף ח"כ כבל. הוא אף טען כי רק כ-50% או 60% מהחייבים בתשלום אגרה אכן משלמים, ומדובר בסכומים משמעותיים שלא מגיעים לרשות השידור.
על-מנת למנוע את הפגיעה בפרטיות של לקוחות הכבלים והלוויין, עד כמה שאפשר, הוחלט בהצעה להגביל את הפרטים שניתן יהיה למסור לשם המנוי, מספר הזהות שלו וכתובתו. כמו-כן הוחלט שהרשות לא תוכל לקבל מידע עודף על לקוחות שכבר משלמים, ותצטרך להשמידו. כמו-כן היא לא תוכל לקבל מידע מגורמי ממשל אחרים, כמו משרד הפנים, אלא אם המידע נדרש לצורך אכיפת החוק.
ח"כ
ניצן הורוביץ, שגם הוא חבר בשדולה למען השידור הציבורי, אמר כי הוא מבין ומעריך את הכוונה לתמוך בשידור הציבורי, אולם הצעת החוק היא בעייתית מבחינת הפגיעה בפרטיות. "התחושה הכללית של הציבור היא שלא כך צריכים הדברים להתנהל", אמר. "רשות השידור צריכה לשדר שידור ציבורי ולא לגבות מסים. ח"כ
נחמן שי הצטרף לדברים והוסיף: "אני מוכן לחפש דרכים אחרות לסייע למצוקה הכלכלית הנמשכת של הרשות".
מנגד, היו"ר שאמה-הכהן הביע תמיכה בחוק ואמר כי "כל דבר שיקדם את העמקת הגבייה הוא צעד מבורך, שיועיל לביצוע הרפורמה ברשות השידור לקראת הפיכתה לרשות עצמאית. הוא הבהיר כי רשות השידור תקבל רק את הפרטים של מי שמתחמק מתשלום האגרה. "המצב שבו אוכלוסיות רחבות מתחמקות מתשלום לא יכול להימשך".
יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, אמר כי הרשות זקוקה לכסף כדי לממש את הרפורמה. הוא ציין כי הגבייה ממי שהרשות יודעת שיש בידיו מקלט טלוויזיה עומדת על 80%. "רשות השידור צריכה לעסוק בשידור, אך הטילו עלינו לעסוק גם בגבייה ויש מאות אלפים שמחזיקים מקלט טלוויזיה ואנחנו לא יודעים עליהם".
סמנכ"ל הרגולציה בהוט, יורם מוקדי, אמר כי בהוט לא רוצים להיות שותפים לחוק לגביית אגרה, שהיא נתפסת בציבור כלא לגיטימית. הוא הוסיף כי החברה מחויבת בחוזים מול הלקוחות שלא להעביר את פרטיהם לאף גורם. כמו-כן הוסיף מוקדי כי מפת הצפייה משתנה ויש יותר ויותר צופים שעוברים לצפות בתוכן באמצעות צפייה ישירה. עו"ד נועה גבע מחברת יס הצטרפה לדברים ואמרה כי לפני שמבצעים צעדים שיפגעו בפרטיות הלקוחות צריך להסדיר את הגבייה מחייבים שרשות השידור יודעת עליהם.
ח"כ
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' הצטרפה למתנגדי החוק ואמרה כי אומנם סברה בעבר שמדובר ברעיון טוב, אך הגיעה למסקנה שזה רעיון רע. "ככל שמערכת עידן פלוס תתפוס תאוצה לא תהייה משמעות להעברת נתונים מהכבלים והלוויין", אמרה.
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הישיבה וביקש מכל הגורמים הנוגעים בדבר לגבש, לקראת הדיון הבא שבו תחל הוועדה לדון בחוק עצמו, הצעות לגבי אותו גורם שלישי שאמור לעשות את הסינון של המידע ולהעביר לרשות השידור רק את פרטי מנויי הכבלים והלווין שלא משלמים אגרה.
