נשים המקצרות את משך הטיפול בטמוקסיפן לפני שסיימו חמש שנות טיפול, על-פי ההמלצות הקיימות, מעלות את הסיכון להישנות סרטן השד.
קרוב למחצית מהנשים מפסיקות לקחת את התרופה לפני הזמן, וכשהן עושות זאת הן מורידות בצורה משמעותית את סיכויי ההישרדות שלהן - כך מזהירים מומחים מבריטניה.
נתונים מראים כי מכל מאה נשים המסיימות את הטיפול במלואו, שש נשים לפחות יסבלו מהישנות הסרטן.
טמוקסיפן ניתנת בדרך כלל לנשים עם סרטן חיובי לקולטני אסטרוגן, כלומר שהגידול שלהן ניזון מההורמון הנקבי. הטמוקסיפן מסייע לחסום את האסטרוגן. יחד עם זאת, הטיפול עלול לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, כמו גלי חום, וחלק מהנשים שואלות את עצמן האם להמשיך את הטיפול אם הסרטן לא חזר אחרי מספר שנים.
מחקר שבחן את התיעוד הרפואי של 2,000 חולות סרטן שד שהשתמשו בטמוקסיפן הראה כי מחצית מהנשים לא סיימו את הטיפול - שאורכו חמש שנים - ואחת מכל חמש שכחה לקחת גלולה על בסיס קבוע.
כעת, המחקר המקיף הראשון שבחן את היתרונות של שימוש ארוך-טווח בטמוקסיפן מראה כי שימוש בתרופה לאורך חמש שנים משפר את יציבות ההישרדות.
בקרב 3,500 החולות שהשתתפו במחקר, הסרטן חזר אצל 40% מהנשים שהשתמשו בטמוקסיפן במשך חמש שנים, בהשוואה ל-46% אצל אלו שהשתמשו בו שנתיים בלבד.
עורכי המחקר, שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology, הדגישו כי המחקר מספק ראיות חד-משמעיות לכך ששימוש בטמוקסיפן למשך חמש שנים מציע לנשים את הסיכוי ההישרדותי הטוב ביותר.
למרות שההמלצה היא שנשים שאובחנו עם שלבים מוקדמים של סרטן שד ומקבלות טמוקסיפן ימשיכו לקחת את התרופה במשך חמש שנים, ידוע כי רבות מפסיקות את הטיפול לאחר שנתיים-שלוש. תוצאות המחקר מראות כי הפסקת הטיפול מעלה את הסיכון להישנות הסרטן.
מומחים בתחום ציינו כי חשוב שרופאים ימשיכו לעודד את הנשים לסיים את הטיפול בטמוקסיפן ויעניקו להן את התמיכה הנחוצה כדי להבטיח שתופעות הלוואי מטופלות ביעילות.
