העליון: לא כל נזק בטיפול רפואי מחייב בפיצוי

לא כל טיפול רפואי שגרם נזק, יחייב את הרופא בתשלום פיצוי. רק כאשר תוכח התרשלות מצידו של הרופא, תקום חובת הפיצוי. כך קובע (ה', 24.3.11) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. פוגלמן דחה את ערעורם של יצחק ואסתר הרמן, על דחיית תביעת הנזיקין שהגישו נגד ד"ר עמוס שטרנברג בעקבות נזק שנגרם ליצחק בטיפול קולונסקופיה שביצע שטרנברג. פוגלמן קבע, כי שטרנברג פעל בצורה סבירה ולכן אין עילת רשלנות. במישור העקרוני, אומר פוגלמן: "אחריות בגין רשלנות רפואית - כבכל מקרה של רשלנות - הינה אחריות תלוית אשם. באין חריגה מסטנדרט התנהגות סביר, לא ניתן לחייב רופא באחריות, אפילו הטיפול שבו נקט, הוא שהביא בסופו של יום לנזק שממנו סובל הניזוק. "במבט ראשון, עלול הדבר לעורר אצל המטופל תחושה של חוסר צדק, שכן האחרון, שנתון לחסדיו של הרופא, סומך עליו ומשליך עליו את יהבו, נותר לשאת על גופו את הנזק, בעוד הרופא בעל הניסיון והמומחיות יוצא פטור. ואולם, עצם קיומו של נזק, אין בו כדי להעיד בהכרח על קיומו של אשם. "ודוק: חרף ההתקדמות הרבה שידעה הרפואה, והתפתחות מכשור ובדיקות המסייעים בהצלת חיים, במניעת מחלות, ובהפחתת הסיכון לנזקי לוואי, גם כיום מוסיפות פרוצדורות רפואיות רבות להיות כרוכות בסיכונים שאינם מצויים בהכרח בשליטת הרופא". פוגלמן דחה גם את הטענה לפיה שטרנברג לא נתן להרמן את המידע המלא על הסיכונים הכרוכים בטיפול. לדבריו, "על הרופא למסור למטופל את כל המידע שאדם סביר היה נדרש לו כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע. "...אין זה מתחייב, אפוא, שהרופא ימסור לחולה כל מידע שהוא. לא זו בלבד שהדבר אינו מעשי, אלא שהדבר גם לא ייטיב עם המטופל, אשר ימצא עצמו נחשף למידע רב מכדי שיוכל להתמודד עמו ולהגיע בעזרתו להחלטה מושכלת. מכל מקום, טיב המידע שעל הרופא למסור לחולה והיקפו נגזרים מהחולה שעל הפרק ומצרכיו".