כמות המלח שאתם צורכים לא חייבת להיות בעלת השפעה עצומה על לחץ הדם שלכם אם רמת הפעילות הפיסית שלכם גבוהה. כך מדווחים הבוקר (יום א', 27.3.11) חוקרים.
איגוד הלב האמריקני ממליץ לאנשים לצרוך פחות מ-1,500 מיליגרם של מלח ליום.
מדענים ניתחו את לחץ הדם של משתתפי מחקר במסגרת שני סוגי דיאטה שנמשכו כל אחת שבוע: האחת דלה בנתרן (3,000 מ"ג ליום) והשנייה עשירה בנתרן (18,000 מ"ג ליום). המשתתפים היו 19,060 בני האן סינים (הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין, שהיא גם הקבוצה האתנית הגדולה בעולם), שהשתתפו במחקר "Genetic Epidemiology Network of Salt Sensitivity" - הפרויקט המקיף ביותר שמטרתו לזהות גורמים גנטיים וסביבתיים התורמים לרגישות למלח.
המשתתפים חולקו לארבע קבוצות על בסיס הפעילות הפיסית שלהם כפי שהשתקפה בשאלונים. המשתתפים בקבוצות נעו מ"פעילים מאוד" עד "לא פעילים למדי". במקרים בהם לחץ הדם הסיסטולי הממוצע (המספר הגבוה) של המשתתפים עלה ב-5% או יותר מהתזונה הדלה בנתרן לזו שעשירה בנתרן, החוקרים תייגו אותם כ"רגישים מאוד למלח".
התוצאות הראו כי ככל שהמשתתפים היו פעילים יותר, כך נמוכה יותר הייתה הסבירות שלחץ הדם שלהם עלה בתגובה לתזונה עשירה במלח. העלייה הממוצעת בלחץ הדם לאחר החלפת התזונה הייתה 5.27 מ"מ/ה"ג בקבוצה הכי פחות פעילה, וב-3.88 מ"מ/ה"ג בקבוצה הכי פעילה. בהשוואה לקבוצת המשתתפים הלא פעילים, הסיכויים לרגישות למלח ירדו ב-10% בקבוצה הקרובה לזו של ה"לא פעילים" וב-38% בקבוצה הפעילה ביותר.
לדברי החוקרים, יש לייעץ למטופלים להגביר את הפעילות הפיסית שלהם ולאכול פחות מלח. הגבלת צריכת המלח חשובה במיוחד בהורדת לחץ הדם בקרב אנשים שאינם פעילים.