שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, חייב (ב', 28.3.11) את עו"ד טל שחם לפצות ב-700,000 את כדורגלן העבר מנור חסן ואת סבתו, סוניה מיכלובסקי. פסק הדין ניתן בעקבות עסקה סבוכה למכירת דירה בפרויקט המרינה בהרצליה, שלא יצאה לפועל.
את הדירה אמורים היו חסן ומיכלובסקי לרכוש מידי אסתר מורד. חתנה של מורד, יחזקאל רמו, היה למעשה הבעלים בדירה אשר נרשמה על-שם חמותו מטעמי מיסוי. שחם הוא בן-אחותו של רמו. כאמור, בסופו של דבר לא מומשה העסקה והדירה נמכרה לאחר, וזאת למרות שהתובעים שילמו 958,000 שקל תמורתה.
התובעים טענו, כי מורד הפרה את ההסכם בכך שלא הסירה את השעבוד מעל הדירה. כלפי שחם טענו, כי התנהגותו הייתה לא רק רשלנית אלא אף הגיעה כדי תרמית, משלא רשם שעבודים לטובתם על הדירה לאחר ששילמו תמורתה.
אורנשטיין קבע, כי אין למעשה חולק על כך שמורד הפרה את ההסכם ולפיכך הורה לה להחזיר את התמורה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה משנת 2005.
חלק ניכר מפסק הדין עוסק בשחם, עליו מותח אורנשטיין ביקורת גם בשל הדרך בה ניהל את התיק. הוא מציין, כי שחם העמיס על התיק ראיות שלא לצורך, שחלקן היו בבחינת יריות באפלה. כך, למשל, זימן שחם לעדות את הכדורגלן אריק בנאדו, כדי שיוכיח שחסן נוהג ליטול סיכונים; את יו"ר הפועל פתח תקוה, בה שיחק חסן, מאיר שמיר; ואפילו את עורך דינה של גרושתו של חסן.
לגופם של דברים קובע אורנשטיין, כי שחם אכן התרשל. הוא לא הביא לידיעתם של התובעים מידע נכון, הוא לא בדק את פרטי השעבודים, הוא לא העמיד את חסן על הסיכונים שבעסקה, ורשלנותו אף מתעצמת לנוכח היותו פרקליטו של רמו. אורנשטיין אף מעיר, כי מתיעוד פגישה בין חסן לשחם עולה, כי האחרון הרים את קולו על חסן, דיבר אליו בטון מתנשא ואף הילך עליו אימים. הוא דחה רק את הטענה לפיה שחם נהג בתרמית.
אורנשטיין מוסיף: "לא זכיתי לקבל מהנתבע [שחם] הסברים שמצופה היה לקבלם מפרקליט מנוסה. האחרון התקשה בהנחת דעתי באשר להתנהלותו, תוך שהסתבך מדי פעם באמירות בלתי מדויקות בלשון המעטה". אורנשטיין אף מעיר, כי שחם עבר לכאורה על כללי האתיקה, כאשר נתן לרמו ערבות אישית בתחום שהיה בטיפולו כעורך דין.